עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/374

‫הוספות‬

‫לקיימה אינו יכול שמצא בה דברים כעורין לפום כן הוא אומר חובה והא תני‬ ‫משום בית שמאי אין לי אלא היוצאת משום ערוה מנין היוצאה וראשה פרוע‬ ‫וצדדיה מפורמין וזרועותיה חלוצות ת"ל כי מצא בה ערות דבר אמר ר׳ מנא‬ ‫קיימתיה בעדים וכאן שלא בעדים."

וכבר כתבו גם מפרשי הירושלמי שם קיימתיה בעדים הא דיכול להוציאה‬ ‫משום דברים מכוערין כשיש עדים בדבר, וכאן בסוטה דליכא עדים בפריצות לשון‬ ‫הקיע וכן כתב הפ"מ "קיימתיה הא דקתני דאפי' בדברים כאלו יכול לגרשה שיש‬ ‫עדים על זה". ‬ ‫ומבואר שאין כאן שום מחלוקת והדברים ברורים במסקנת הירושלמי גם‬ ‫בגיטין גם בסוטה דזה ודאי דגם לבית שמאי יכול לגרשה בדברים מכוערים‪.‬‬

‫ובהכרח שקושית ר׳ שילא היא כמו שנתבאר והוא באמת מקרא שלם‬ ‫בתורה ״ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות" ומשנה שלמה בכתובות‬ בדברי בית שמאי כמבואר‪.‬‬

‫ורק דבר פלא הוא איך חשבו שלבית שמאי אין לנו גירושין כי אם מתוך‬ דבר ערוה ממש, וכי זה הוא קושית ר׳ שילא בירושלמי מפני שיחלוק על‬ ‫הברייתא וסובר שגם בדברים כעורין אינו יכול לגרשה, אבל האם אפשר שיחלקו‬ ‫בית שמאי על המשנה בכתובות ד׳ ע"ב:

"‬ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו דת משה‬ מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה וכו׳."

‫והאם יעלה על הדעת כי משמשתו נדה וכל יתר המנוים בזה אסור מדין‬ ‫תורה לגרשה לבית שמאי ומה יעשה העני הזה אחרי מעשים כאלו‪.‬‬ ‫ ולא שמו לב גם לשאלה עוד יותר גדולה שהרי זה ודאי שיוציא האיש‬ ‫את אשתו בעל כרחו ונגד רצונו ולכופו לגרשה חמיר הרבה יותר גם לבית שמאי‬ מדין להוציא את אשתו בגט נגד רצונה. ‫שהרי דין האיש שהוציא בגט מעושה שלא כדין שאין זה גט, וזה ודאי‬ ‫שגם לפי דבריהם ולפי מה שסברו הם לבית שמאי אם הוציא את אשתו בלא‬ דבר ערוה גיטו גט כמו שמפורש בגמרא ויובא לפנינו.

ובכל זה משנה שלמה שנינו גם בכפיית הבעל לגרש כמו שהוא בכתובות‬ ד' ע״ז‪:‬‬

"ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף וכו׳." ‬ ‫והלא כזאת וכזאת יש גם אצל האשה (ועי׳ גם אהע״ז סי׳ קי"ז) ואיזה מקום‬ ‫יש לפרש דברי ר׳ שילא לאמר שקושיתו היא מפני שסבר שלבית שמאי אין‬ שום דרך לגרש את אשתו כי אם באופן שהיא אסורה עליו מפני דבר ערוה.

‫וכן הרי הנה זה ודאי שגם לבית שמאי יש כתובה לאשה שנתגרשה אבל‬ ‫אם נאמר שאינה מתגרשת כי אם בדבר ערוה ממש לא משכחת לה כתובה כלל, ‫שבלא דבר ערוה אינו יכול לגרשה, ועל ידי דבר ערוה אין לה כתובה, אבל‬ ‫הלא עיקר כתובה נתקן שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.

‫אבל כל הדברים פשוטים שאין כל זה ענין כלל לקושית ר׳ שילא כמו‬ שכבר נתבאר, ואלו הי׳ הדין הזה נאמר בתורה במקום אחר לא יוכל בעלה‬ הראשון לשוב לקחתה אז לא הי׳ ר׳ שילא מקשה על בית שמאי כלום שהרי‬ ‫