תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
וכבוד רבותינו במקומו אבל הדבר בלתי מובן, כי איך נעשה מעצמינו מחלוקת בין הבבלי והירושלמי במקום אשר בהבבלי עצמו אין גם זכר מזה מה הן מה שגזרו בהסכמת כולם.
ומכיון שלפי גירסא זו דברי הבבלי מפורשים כדברי הירושלמי דמלבד השמנה עשר שרבו בית שמאי על בית הלל יש לנו גם עוד שמנה עשר שהושוו בהן דהיינו שגזרו מתוך הסכם כולם. אם כן הלא הדבר פשוט שזה הוא כפי שנתפרשו הדברים בירושלמי. ואף שזה ודאי שיהי׳ גם בזה נפקא מינה באיזה פרטים בין הבבלי והירושלמי, ובפרט במנין הדברים מה למנות יחד ומה למנות לעצמו ,ומה נכנס בין מה שגזרו בהסכם ומה מזה נכנס במה שגזרו על ידי מה שנמנו ורבו.
כל זה הוא מדרכן של הסוגיות ,והוא כן בשקלא וטרי' בבבלי עצמו ,מה נכנס בזה ומה לא.
אבל זה ודאי שעיקרי הדברים אחת הן ואיך אפשר לאמר דברים מעצמינו נגד המפורש בירושלמי ,ואיך נעשה בעצמינו מחלוקת בין הבבלי והירושלמי בעיקרי הדברים במקום שבבבלי אין זכר מזה ,ואין שם דבר אשר ידחוק אותנו לאמר כן (ל).
ובנונע לי"ח שנחלקו שגם בזה נדחק הרשב"א ז״ל (והרמב״ם בפי׳ המשניות) וכתבו "ושמנה עשר נחלקו אלו שבסוף המשנה והם דיו סממנין כרשינין אונין צמר חיה עופות דגים וכו'.״
אבל הננו רואים שבירושלמי פירשו גם אלה שהושוו ובכל זה לא פירשו את אלה שנחלקו.
ולפי כל יסודי דברינו הדבר מתבאר לגמרי. כבר הערנו כי עיקר דבר המעמד ההוא בעלית חנניה בן חזקיה בן גרון לא הי׳ שקלא וטרי׳ של ענינים חדשים, כי אם שבעיקר הדבר רצו אז לחזק גזירות ישנות שנתרפו.
וכבר גם נתבאר לנו שהוצעו שם גם מחלקאות של בית שמאי ובית הלל שנחלקו בשעתן והוצעו שם מבית שמאי מפני שהי׳ חפצם להכריע בהן הלכה כמותן, כמו "המניח כלים תחת הצנור וכיצד בוצרין בית הפרס."
ועל כן אף שהוצעו שם עוד כאלה וכאלה מהדברים שכבר נחלקו בית שמאי ובית הלל בשעתן, דברים שהנם של חשש וגזירה ,ובית שמאי רצו שיוכרעו להלכה כמותן.
אבל מכיון שלא הוכרעו במעמד ההוא ונשארו במחלוקת לא הי׳ ענין להודיע אותם לנו ביחוד.
שהרי באו כל אחד ואחד במקומו במשנה למחלוקת בית שמאי ובית הלל, ואם הוצעו במעמד ההוא או לא הוצעו אין בזה ענין כלל אחרי אשר גם אז נשארו במחלוקת ולא הספיקו לעמוד על זה למנין ,ונשארו כמו שהיו למחלוקת בית שמאי ובית הלל.
הערה (ל) וגם עצם הדברים ?יפלאו? שהרמב״ם הוצרך לפי זה לאמר ״ואמרם אלו מההלכות
שאמרו רצה לאמר שהם מן ההלכות שהסכימו עליהם ולא נפל בהם שום מחלוקת" אבל הלא זה הוא נגד פשטן של דברי המשנה שדבריה הולכים יחד ״ואלו מן ההלכות וכו' ורבו בית שמאי על ביח הלל וכו׳.״