עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/246

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

‫וכבוד‬ רבותינו‬ במקומו אבל הדבר בלתי מובן, כי איך נעשה מעצמינו ‫מחלוקת בין הבבלי והירושלמי‬ ‫במקום אשר‬ ‫בהבבלי עצמו אין גם זכר מזה מה‬ ‫הן מה שגזרו בהסכמת כולם‪.‬‬

‫ומכיון שלפי‬ גירסא זו דברי ‫הבבלי‬ מפורשים כדברי ‫הירושלמי‬ ‫דמלבד‬ ‫השמנה עשר שרבו בית שמאי על בית הלל יש לנו גם עוד שמנה עשר שהושוו‬ ‫בהן דהיינו שגזרו מתוך הסכם כולם‪. ‬‬ ‫אם כן הלא הדבר פשוט שזה הוא כפי שנתפרשו הדברים בירושלמי‪. ‬‬ ‫ואף שזה ודאי שיהי׳ גם בזה נפקא מינה באיזה פרטים בין הבבלי והירושלמי‪,‬‬ ‫ובפרט במנין הדברים מה למנות יחד ומה למנות לעצמו‪ ,‬ומה נכנס בין מה שגזרו‬ ‫בהסכם ומה מזה נכנס במה שגזרו על ידי מה שנמנו ורבו‪.‬‬

‫כל זה הוא מדרכן של הסוגיות‪ ,‬והוא כן בשקלא ‫וטרי' בבבלי עצמו‪ ,‬מה‬ ‫נכנס בזה ומה לא‪.‬‬

‫אבל זה ודאי שעיקרי הדברים אחת הן ואיך אפשר לאמר דברים מעצמינו‬ ‫נגד‬ המפורש ‫בירושלמי‪ ,‬ואיך נעשה‬ ‫בעצמינו‬ מחלוקת ‫בין הבבלי‬ ‫והירושלמי‬ ‫בעיקרי הדברים במקום שבבבלי אין זכר מזה‪ ,‬ואין שם דבר ‫אשר ידחוק ‫אותנו‬ ‫לאמר כן (ל)‪.‬‬

‫ובנונע לי"ח שנחלקו שגם בזה נדחק הרשב"א ז״ל (והרמב״ם בפי׳ המשניות)‬ ‫וכתבו "ושמנה ‫עשר נחלקו אלו שבסוף המשנה והם דיו סממנין כרשינין אונין צמר חיה עופות דגים ‬וכו'‪.‬״‬

‫אבל הננו רואים שבירושלמי ‫פירשו גם אלה שהושוו ובכל זה לא פירשו‬ ‫את אלה שנחלקו‪.‬‬

‫ולפי כל יסודי דברינו הדבר מתבאר לגמרי‪.‬‬ ‫ כבר הערנו כי עיקר דבר המעמד ההוא בעלית חנניה בן חזקיה בן גרון לא‬ ‫הי׳ שקלא וטרי׳ של ענינים חדשים, כי אם שבעיקר ‫הדבר רצו אז לחזק גזירות‬ ישנות שנתרפו‪.‬‬

‫וכבר גם נתבאר לנו שהוצעו שם גם מחלקאות של בית שמאי‬ ‫ובית הלל‬ ‫שנחלקו בשעתן והוצעו שם מבית‬ ‫שמאי מפני ‫שהי׳ חפצם להכריע ‫בהן הלכה‬ כמותן, כמו "המניח כלים תחת הצנור וכיצד בוצרין בית הפרס."

‫ועל כן אף שהוצעו שם עוד כאלה וכאלה מהדברים שכבר נחלקו‬ ‫בית שמאי‬ ‫ובית הלל‬ ‫בשעתן, דברים שהנם של חשש וגזירה‪ ,‬ובית שמאי רצו‬ ‫שיוכרעו להלכה כמותן‪.‬‬

‫אבל מכיון שלא הוכרעו במעמד ההוא ונשארו במחלוקת לא הי׳ ענין להודיע‬ אותם לנו ביחוד‪.‬‬

‫שהרי באו כל אחד ואחד במקומו במשנה למחלוקת בית שמאי ובית הלל‪,‬‬ ‫ואם הוצעו‬ ‫במעמד‬ ‫ההוא או לא הוצעו‬ ‫אין בזה ענין כלל ‬‫אחרי ‫אשר גם אז‬ נשארו ‫במחלוקת ולא הספיקו‬ לעמוד על זה למנין‪ ,‬ונשארו כמו שהיו למחלוקת ‬ ‫בית שמאי ובית הלל‪.


‫‫הערה (ל) וגם עצם הדברים ?יפלאו? שהרמב״ם הוצרך לפי זה לאמר ״ואמרם אלו מההלכות‬

‫שאמרו רצה לאמר שהם מן ההלכות שהסכימו עליהם ולא נפל בהם שום מחלוקת" אבל הלא זה הוא נגד פשטן‬ ‫של דברי המשנה שדבריה הולכים יחד ״ואלו מן ההלכות וכו' ורבו בית שמאי על ביח הלל וכו׳‪.‬״‬