עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/210

‫תקופת התנאים, בית עמאי ובית הלל‬

‫רפג‬

‫אמר ר׳ אליעזר בן יהודה (איש ברתותא) מודים בית שמאי בזה שאינו זב‬ ‫גמור ועל מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק וכו׳."‬ ‫וכבר נתבאר לנו (לעיל בעמוד ‪ (241‬שר׳ אליעזר בן יהודה איש ברתותא‬ ‫היה מראשי התנאים השונים אשר זה היה ענינו גם הוא כמוהם ומהם קבלו עיקר‬ ‫נוסח המשנה‪ ,‬וגם עיקר דברי הראשונים בסגנונם‪.‬‬

‫ובתוספתא זבים פ״א והובא בריש מבואר הדבר עוד יותר ובא שם‪:‬‬ ‫״אמר ר׳ עקיבא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה שתים או אחת‬ מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה אחת שאין זה זב גמור על מה נחלקו‬ ‫על שראה אחת בראשון ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים שבית שמאי אומרים‬ ‫זב גמור וכו׳ כשהי׳ ר׳ עקיבא מסדר הלכות לתלמידים אמר כל מי ששמע טעם‬ ‫מחבירו יבוא ויאמר לי אמר לפניו ר שמעון משום ר׳ אליעזר בן יהודה איש‬ ‫ברתותא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה אחת בראשונה ובשני הפסיק‬ ‫ובשלישי ראה שתים שאין זה זב נמור על מה נחלקו על הרואה שתים או אחת‬ ‫מרובה וכו׳ אמר לו לא כל הקופץ משתבח אלא הנותן טעם לדבריו אמר לפניו‬ ‫ר׳ שמעון כך אמרו בית הלל לבית שמאי מה לי כשראה אחת בתחלה וכו׳ מה‬ ‫לי כשראה וכו׳ אמרו להם בית שמאי כשראה אחת וכו׳ וחזר ר׳ עקיבא להיות‬ ‫שונה כדברי ר׳ שמעון‪".‬‬

‫והיינו שחזר להיות שונה כרברי ר׳ שמעון בשם ר׳ אליעזר בן יהודה איש‬ ברתותא.

‫ומבואר לנו בזה שגם לפני זה ידע ר׳ עקיבא שיש בזה מחלוקת איך נחלקו‬ ‫בית שמאי ובית הלל‪ ,‬לפי שכבר נחלקו בזה הקודמים לר׳ עקיבא ולר׳ אליעזר‬ ‫איש ברתותא‪.‬‬

‫ועל כן בא לשונו של ר׳ עקיבא גם בתחילה גם כן בלשון זה‪:‬‬

‫״אמר ר׳ עקיבא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה שתים (כהלשון‬ ‫שקבל ר׳ אליעזר בר׳ יהודה בדבריהם) וכו׳ על מה נחלקו על שראה אחת וכו׳‪".‬‬ ‫ וכשר׳ שמעון העמידו על האמת בשם ר׳ אליעזר בן יהודה‪ ,‬הנה היו גם‬ ‫דברי ר׳ אליעזר בן יהודה גם הם בלשון זה להוציא מהשונים שקבלו זה בסגנון‬ ‫אחר וגם הוא בלשונו יאמר ״לא נהלקו בית שמאי ובית הלל על הרואה אחת‬ ‫בראשונה ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים וכו׳ (כהלשון שקבל ר׳ עקיבא) על‬ ‫מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה וכו׳‪.‬״‬

‫וכשאמר לו ר׳ שמעון זה בביאור הדברים אשר קבל מר׳ אליעזר בר׳ יהודה‬ ‫אשר דברי בית שמאי ובית הלל בהכרח כן נשנו וכן נחלקו‪ ,‬חזר בו ר׳ עקיבא‬ ‫וקבל לשנות סגנון מחלוקתם בקבלת ר׳ אליעזר בר׳ יהודה‪.‬‬

‫ובמשנתינו באו בכל זה שני הסגנונים כדברי המשנה בעדיות פ״א מ"ו ״שאם‬ ‫יאמר אדם כך אני מקובל יאמר לו כדברי פלוני שמעת‪".‬‬

‫והדברים מבוארים לפנינו כי לא הם ולא רבותיהם אשר מהם קבלו דברי‬ ‫בית שמאי ובית הלל ודבר מחלוקתם בזה‪ ,‬כבר לא ידעו ולא הכירו את החולקים‬ ‫עצמם‪ ,‬כי גם כל דור החורבן כבר הי׳ לאחר עיקר ימי בית שמאי ובית הלל‪ ,‬וגם‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי וחביריו היו רק תלמידי שמאי והלל‪ ,‬אבל לא מזקני בית שמאי‬