עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/174

‫ימי שלמינון וממשלת הפרושים‬ ‫ רסה‬ ‫ ‬‫ עמהם, חפצם ורצונם וכל מגמתם היתה כי לא תצא‬ ‫הרעה משניה‬ם, ‫ולא‬ ‫תקום‬ ‫מחשבת שניהם לרעה‪.‬‬

‫כי באמת היו גם שניהם בעת ההיא חבור עצבים ורחוקים מכל דרכי יושר‬ ‫צדק ומשרים ועל כן ראו להם חכמי התורה‬ ‫להכרח ‫להתרחק‪ ,‬גם מאריסטובלוס‬ והצדוקים‬ וגם מהורקנוס וכל אגפיו‪.‬‬ ‫ הנה מאריסטובלוס עם הצדוקים ‫הלא‬ ידענו את כל ‫מצעדי‬ הצדוקים ‫ודרכם בארץ‪. ‬‬ ‫ודרכי הורקנוס ואנשיו בימים ההם‪ ,‬נוכל לדעת גם מתוך הסיפור הזה אשר‬ ‫יספור יאזעפוס ממעש‬יהם עם חוני המעגל כי כאשר אמר דבריו אלה ותפלתו זאת‬ ‬קמו עליו ויהרגוהו.‬

אף גם זאת הנה הם צרו עתה על מקדש ד׳ והכהנים אשר נסגרו שם לעבוד‬ ‫לעמוד ולשרת הי׳ נדרש להם בכל יום שני כבשים להקרבת התמיד והלא היתה‬ ‫זו חובתם של העומדים בחוץ‬ ‫להמציא‬ להם ‫קרבנות להקריב התמיד בכל יום, שהרי זח הוא חיובם גם הם כמו על אלה שבפנים‪.‬‬

‫אבל מה עשו הם‪ ,‬זה מפורש גם בדברי יאזעפוס גם בברייתא בגמ׳‪.‬‬

ובמס׳ בבא קמא ד' פ״ב נאמר‪:‬‬

"תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה והי׳ הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים^(נז) ובכל יום הי' משלשים להם בקופה דינרים והיו מעלים להן תמידין הי' שם זקן אחד שהי' מכיר בחכמת יונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו דינרין בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו וכו'."

ולא נדבר על ‫סוף מעשיהם מעשה ‫רשע כסל הבולט ‫מעצמו לעשות גם‬ ‫קלסה מכל העבודה.

‫אבל גם מעשיהם לפני זה "בכל יום‬ היו ‫משלשלים‬ ‫להם בקופה דינרים‬ בדברי יאזעפוס מפורש שעשו חוזה לתת להם דוקא אלף דרכמונים בעד כל שה.

‫ואף שאין‬ ‫קרבן צבור קרב אלא משל‬ ‫כל‬ ‫ישראל וה‬י׳‬ ‫צריכים‬ ‫לשלם‬ להם ‫מתרומת הלשכה כפי המחיר, אבל הלא מחיר שני כבשים הוא מצער מאד‬ ‫והם באו ועשו עסק מהקרבת התמידין‪ ,‬חוב התורה על‬ ‫כל ישראל‪ ,‬ואשר‬ ‫גם הם היו חייבין בזה ולבסוף עברו כל חוק^(נח)‪.‬״‬ ‬‫

---

‬‫

הערה (נז): כן הוא במנחות ד׳ ס״ד ובסוטה ד׳ מ"ט, וכן הנכון כי כן עולה גם מתוך דברי יאזעפוס ובב״ק‬ בא הלשון מהופך, והוא טעות סופר.

‫הערה (נח): בדברי יאזעפוס בא זה על קרבנות צבור בכלל הבאים בחג הפסח או על הפסח עצמו‪.‬‬

‫אבל הדברים מתבארים שדברי הברייתא מדוקדקים, וכל זה הי' בקרבן תמיד‪ ,‬ואף שהי׳ זה קרוב לימי ‫הפסח, הנה בהגיע החג עצמו כבר היו שערי העיר פתוחין‪.‬‬ ‫ שבסוף הברייתא נאמר "ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר".‬

וגם מסכים עם דברי יאזעפוס עצמו בסוף המעשה אשר יאמר כי הכהנים בקצפם על מעשי אנשי ‫הורקנוס עם הקרבנות חלו פני ד' להענישם‪ ,‬ונתקלקלו אחר זה כל תבואות השדה על ידי ארקאן גדול‪.‬‬

‫וזה הוא ענין הברייתא שמפני זה בא אז אחר זה עומר מגגות צריפין וכו' אבל מזה מבואר כי דבר‬ הקרבנות הי' איזה זמן קודם זה, והי' עם קרבן התמיד‪.‬‬ ‬‫