516
ימי שלמינון וממשלת הפרושים
ונניח כרגע שכן הדבר שכל זה הי׳ רק מעשי שלמינון לבדה אפס זולתה, והפרושים אשר כל המשרות במדינה היו בידם לא עשו בזה כל מאומה. אבל הלא יודה גם גרעץ, כי גם היא עצמה עשתה את כל מעשיה רק על פי התורה והמצוה ויאזעפוס במלחמות היהודים I, 5, 1יאמר עליה:
״את כל מנהגי דת היהודים שמרה היא בכל פרטי דקדוקיהם, ומיד כאשר מלכה היא הורידה ממשרתם את כל אלה אשר לא ישמרו את הדת(נד)".
ובכל זה הלא יודה גם גרעץ ,כי היו הימים ההם ימי האורה היותר גדולים וטובים אשר בכל ימי הבית השני.
והלא זה ודאי כי אלו היו גם לפני זה סדרי המדינה על מקומם ,אז היו מרימים את אושר הארין עוד הרבה יותר ,ותור הזהב הי׳ עולה עוד במעלות רבות. ובכל זה אף שלפני זה נהפכה כל ארין יהודה לתהו ובהו וכדברי גרעץ עצמו כי הארין רגזה תחתיה ונמוטו מוסדותיה.
הנה בזמן קצר השיבו כל הסדרים למקומם וארץ יהודה היתה כפורחת וכל העם התענגו על רוב טובה ,ויפילו נם חתיתם ומוראם על כל העמים מסביב.
ומה לנו עדות יותר גדולה על טוב טעם חכמי התורה אז ועל עשר כבוד חכמתם בדרכי הנהגת המדינה לכל פרטיהם גם מבית גם מהוץ. ונפלא הדבר לראות עד כמה התרחקו מחקירת דברי הימים.
הן לפנינו רק שני זמנים האחת זמנו של אלכסנדר ינאי וימי ממשלת והנהגת הצדוקים וכל אגפיהם. והשניה ימי שלמינון ,וימי ממשלת והנהגת הפרושים.
ועל ימי ממשלת הצדוקים יאמר גם גרעץ עצמו: "כי הארץ רגזה אז תחתיה ונעקרו מוסדותיה". ולהיפך על ימי ממשלת הפרושים הוכרח הוא עצמו להודות:
"כי הי' זה לאושר עם יהודה וטובו ושלומו ,ויהי כטל על עשב וכרביבים על ארץ צמאה."
וקראכמאל-הזקן גם הוא הוכרח לאמר על שני הזמנים האלה זה לעומת זה. "וככה על כל פנים זמן איזה שנים שבה הארץ למנוחה ומטוהרה מעט גם מטומאתה כל מיני השחתה שגברו בה בימי ינאי השובבים.״ ובכל זה גברה על גרעץ אגרופה של שנאתו לחכמי התורה לאמר כי הצדוקים נפרדו מהעם ,מפני שלא יכלו להסכים להנהגת חכמי התורה במדינה ,וכי הצדוקים נתנו היתרון לטובת האומה ואשרה. אבל הלא ידע גם גרעץ בעצמו כי הדברים הנם לגמרי להיפך ,והמעשים עצמם עומדים חיים לפנינו ומכריזין על עצמן.
והחכם גרעץ בהשתדלותו הגדולה להכחיש ולהשכיח את כל דבר מעשי חכמי התורה הצליח בדרכו כל כך עד שהוא יודע לספר לנו דברים נפלאים מאד ויאמר על שלמינון:
הערה (נד): יאזעפוס לא יאמר כי הסירה את הצדוקים, כי אם בדרך כלל "כל אלה אשר לא ישמרו את הדת" ומזה הננו יכולים להבין, כי בימי ממשלת הצדוקים הוקמו עוזבי תורה בכלל, אשר באמת זה הי׳ גם עיקר דבר הצדוקים