אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
רלה
ומאמצע ימי אלכסנדר ינאי ואילך אז שב מהעם ויפר כל בריתו עמהם ועם חכמי הדור ,ומאז עד יום מותו עמד כצר עמהם. ורק בראשית ימיו נתן להם מנוחה ,ויתהלך גם עמהם. והן דברי הברייתא אשר אך איזה שורות לפני זה העתיק אותה קראכמאל שם במה שקרה ליוחנן הורקנוס עם חכמי הדור. "מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והי׳ העולם שמם עד שבא שמעון בן שטה והחזיר את התורה ליושנה.״
והנה הי׳ זה באמת זמן קצר אחרי מות יוהנן בראשית ימי אלכסנדר ינאי, אשר אז נשא את פני שלמינון אשתו אחות שמעון בן שטח ,כי אך זה עתה הוציאה אותו מבית האסורים ויהי׳ למלך בישראל. אבל באמצע ימי מלכותו כבר שכח אלכסנדר ינאי בהוללותו את הכל, ויהי דרכו רק עם הצדוקים בשנאה גלויה וחרב נוקמת להעם ,עד אשר גם ששה שנים רצופים לחם עמהם בחוצות ירושלים ,וככל אשר נביא כל זה לפנינו באורך בכל פרטי הדברים.
ולבד כל סיפורי המעשים הגדולים אשר יספר יאזעפוס XIII, 13, 5מכל אשר הי׳ בין אלכסנדר ינאי ובין העם מאמצע ימי מלכותו ואילך אשר יבואו כולם לפנינו. הנה בא שם XIII, 15, 5גם זאת כי לפני מות אלכסנדר ינאי בכתה שלמינון המלכה לפניו לאמר "כי תעזוב עתה אותי ואת בנינו באין תומך בידינו כי הלא כל עם יהודה הנם בריב עמך" והוא נתן לה עצתו להשלים אחר מותו עם הפרושים והעם. ורק בראשית ימיו דהיינו כמעט מיד אחרי מות יוחנן אביו (כי מלך שנה אחת אחרי מות אביו) רק אז השלים על ידי שמעון בן שטח בעזרת המלכה עם חכמי התורה לבלי לרדוף אותם.
ואמנם כי לא לבד אשר לא שם קראכמאל־הזקן לב להמקורים כי אם שגם לא שמע כלל את אשר ידבר הוא בעצמו.
הן תכלית כל דבריו הוא לאמר ולהוכיח כי חזרת יהושע בן פרהיה הית׳ בהכרח עוד בימי יוחנן ,ואי אפשר שהי׳ זה אחר זה בימי אלכסנדר ינאי.
"לפי שאלכסנדר ינאי לא השלים לעמו ולחכמים כי אם בסוף ימי ממשלתו על ידי שמעון בן שטה שהי׳ ראש הוועד בזמנו ודור שני ליהושע בן פרחיה.״ אבל הלא הדבר מפורש שכל חזרתו של יהושע בן פרחיה היתה על ידי שמעון בן שטח. והלא המקור היחידי אשר יש לנו על כל זה, גם על בריחתו של יהושע בן פרחיה לאלכסנדריא של מצרים וחזרתו משם לירושלים ,הוא רק בבבלי סוטה ד׳ מ"ז. ושם הלא מפורש ששב על ידי שמעון בן שטה והלשון שם הוא: "כד הוה קטיל ינאי לרבנן (מא) שמעון בן שטח אטמינהו אחתיה יהושע בן פרחיה אזל ארק לאלכסנדריא של מצרים ,כי הוה שלמא שלה ליה שמעון
הערה (מא): כבר הערנו כי כל הלשונות בגירסת הברייתות בגמ׳ ילכו בשיטת אביי בברכות כ"ט
