עיקר תוי"ט על זבחים א
משנה זבחים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) הזבחים. שם אחד כולל כל הקרבנות הקריבים מבעלי חיים שנוהגים בו לדורות כאשר צונו השם. הר"מ. ועתוי"ט:
(ב) (על המשנה) שנזבחו. עבודה קמייתא נקט וה"ה קבלה והולכה וזריקה כדתני סיפא. תוס':
(ג) (על הברטנורא) ולאכול את הנאכלים. רש"י:
(ד) (על הברטנורא) ולשון הר"מ ; ששחט שלא לשמן או שלא לשם בעלים:
(ה) (על הברטנורא) דייק ליה הר"מ מדחנן לבעלים:
(ו) (על הברטנורא) בגמרא, ומשום דלב בית דין מתנה עליהן:
(ז) (על הברטנורא) לאו דמשמע ליה מולקח. אלא מייתי ליה בגמרא מוכפר עליו הכהן מחטאתו שתהא כפרה, לשם חטאת:
(ח) (על הברטנורא) הכי דריש, ליה אין דבר אחר מחלל את קדשי בני ישראל. רש"י:
(ט) (על הברטנורא) ולבן בתירא דמשנה ג' דפסקו הר"מ והר"ב כמותו אפילו קודם חצות נמי. עתוי"ט:
(י) (על המשנה) על חטא. איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא חטאת יולדת ואשם מצורע. אלא משום דרובא אתו על חטא, משוה להו אהדדי. תוספות:
(יא) (על הברטנורא) ולרבנן למאי הלכתא אתקש אשם לחטאת, לומר לך, מה חטאת טעונה סמיכה, דכתיב בה וסמך ידו על ראש החטאת, אף אשם טעון סמיכה. גמרא:
(יב) (על המשנה) לשם פסח כו'. דמצינו, מותר פסח בא שלמים, ואין מותר שלמים בא פסח, מה פסח שמותרה בא שלמים שחטה לשם שלמים פסול, שלמים שאין מותרן בא פסח אם שחטן לשם פסח אינו דין שיהו פסולים. וכן מצינו בחטאת שמותרה בא עולה ואין מותר עולה בא חטאת. בגמרא:
(יג) (על המשנה) כשרים. בגמרא, בעי ר' זירא, אי כשרים ועולין קאמר, ובתרתי פליגי. אי כשרים ולא עולין קאמר. ובגבוה מודה לרבנן, ובנמוך פליג. דבנמוך פסולים לגמרי:
(יד) (על הברטנורא) ולא דס"ל דכל היום כשר ומש"ה פוסל שלא לשמו, אלא איהו נמי פוסל פסח שנשחט קודם חצות כדתנן במ"ג פ"ה דפסחים. גמרא:
(טו) (על המשנה) מקובל. גמרא גמירי ליה ולית ליה טעמא בגויה. גמרא:
(טז) (על הברטנורא) שמע מינה דכל הכשר בזר לאו עבודה היא. וקשיא שחיטה, דכשרה בזר כדתנן בסוף פרק ג' כו'. ויש לומר דשאני שחיטה, דבהנהו קראי דמיעטיה רחמנא שלא לשמה בפסח וחטאת, זביחה ושחיטה כתיב בהן בהדיא: