ספר קרניים/ט

<< · ספר קרניים · ט · >>

ספר קרניים - מאמר ט

סוד הכוס סודו טובה^(א)
ודאסרו בשנים בסוד יין
והוא באחד בביטולו.^(ב)
בסוד הקליפה נגד הברית.^(ג)
ודא אורייתא דילהון^(ד)
והמבטל הנרכב^(ה)
כי לו נאה בשמו^(ו)
וסוד השכינה הנקרא תרא מבטלו.^(ז)
תרין רוחין קדישין דנפקין ליה לקליפה לבטלה.^(ח)
ואז כמוץ אשר תדפנו רוח בו דוקא הביטול.^(ט)
ולכן אחד מותר המרמז לזה.^(י)
סוד אהי"ה אדנ"י הוי"ה הוי"ה^(יא) והמקור והוא בארבע.
וסוד אלהים הוי"ה הוי"ה בסוד מלא.^(יב)
ואם תרמוז לזה תשפוך דם להבא להורגך.
ואסור בשנים כי שלש מאות וי"ב שי"ב - 312 שליטים תקיפין^[1]
ואינם חסים סוד שנים עשר הידועים.
והשלישי בא להוסיף על אלו השנים.^(יג)
אזי מוכנע הקליפה ותחוס עליך.^(יד)
והוא ממונה להכניע אויבים, ^(טו)
מרמז שרצה להורגו בשם הזה לקדמוני.
והוה ליה למימר אני עשיתיו.^(טז)
והבן זה.

פירוש דן ידין

(א) סוד הכוס וכו':    פי' סוד כוס אחד מותר לשתותו והוא מורה טובה הואיל ופירשנו למעלה סוד הכנעת הקליפות מייתי ליה נמי הא הכנעת הקליפה. אי נמי י"ל, הואיל ומפרש לעיל מסוד יסוד הנקרא 'כוס' כידוע, כאשר יסוד מלכות כחדא אזלי בסוד "כוס ישועות אשא" - ישועה אין כתיב כאן, וכמו שדרשו במדרש סוף פרשת וישב גבי חלום דשר המשקים והבן.

(ב) ודאסרו בשנים:    פי' כוונתו מה שכוס אחד מותר ולית ביה סכנתא משום שהוא בכוס א' ביין מבטל הקליפה כידוע שמרכבת הטומאה יש כנגד מרכבת הקדושה, כי גם את זה לעומת זה וכו'. והנה בטומאה קליפה תשיעי נקרא 'און גליון' כנגד יסוד ברית קדש שבקדושה שהיא ספירה תשיעית מן כתר, והאי און גיליון זהו התורה שלהם כמ"ש במסכת שבת "חד קרי ליה און גליון וחד קרי ליה עון".

והנה ידוע תדע כי יוסף שהוא מרכבה ליסוד כנודע, הוא מבטל קליפה זאת הנקרא און גליון, כי הוא כחושבן יוסף, ויוסף מרכבה ליסוד סוד הקדושה הוא הרוכב, יוסף הוא הנרכב. והנה דע השכינה הקדושה נקראת תר"א בסוד "ותרא אותו כי טוב הוא", כי שכינה במילואה כזה: שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י מספרה ממש תרא. ובסוד תרין רוחין קדישין דנפקין משכינה קדישא בסוד אלהים, וסודו ריבוע אלהים - עולה ר', ועם תיבת כ"ח -- רכ"ח.

והנה דע כי ב' פעמים רוח רוח - גימטריא תכ"ח - גימטריא כח אלהים, דהיינו ב' פעמים בריבוע הנ"ל הם גימטריא ת', ועם תיבת כח -- הרי תכ"ח. וה"ס והוא סוד שם חת"ך היוצא מסופי תיבות "פותח את ידיך". ומבואר בכוונות האר"י ז"ל בתפלת מנחה לכוון למילוי של אלהים ביודין כזה: ל"ף מ"ד י' ו"ד ם' - גימטריא רוח, וכפל מילוי אלהים הוא ב' פעמים רוח ב' פעמים רוח שווה 428 -- גימטריא חת"ך. והם באחוריים של זו"ן ע"ש סוד אלהים קדמאה ה"ס בינה - הויה בנקודת אלהים. תניינא - סוד גבורה - אלהים ממש. ויש בזה רזין דרזין - עיין מחנה דן כי שם תמצא מבוקשך בעה"י הקדושה.

(ג) וזהו שכתב שסוד הקליפה כנגד הברית, ר"ל קליפת און גיליון היא ט' לספירת מרכבה טמאה, והוא כנגד יסוד הנקרא ברית(?) בקדש הקדשים שהוא גם כן ט' מן כתר מלמעלה למטה כדפי'.

(ד) ודא אורייתא דילהון:    ר"ל און גיליון היא תורה שלהם י(?)^[2]

(ה) והמבטל הנרכב:    פירוש, זה המבטל און גיליון הוא יוסף הנרכב תחת היסוד כדפי' למעלה.

(ו) כי לו נאה בשמו:    פי' יוסף דוקא באה לבטל בשמו לפי שיוסף גימטריא קנ"ו כמנין און גליון כאשר פירשתי.

(ז) וסוד השכינה הנק' תר"א מבטלו:    פי' כמו שפירשנו למעלה כי שכינה במילואה גימטריא תר"א בסוד ותרא אותו כי טוב, ודרשו שראתה עמו שכינה, ואם כן תר"א שהיא סוד השכינה, היא המבטלת גם כן לקליפה זו הנקרא און גיליון וקא מפרש ואזיל במה מבטל קליפה זו.

(ח) תרין רוחין קדישין:    פי' ב' רוחות יוצאים משכינה הקדושה בסוד כח אלהים אלהים כדפירשנו, ואז
"כמוץ אשר תדפנו רוח בו דוקא הביטול" - ידוע תדע כוונתו שמפרש כאן סוד השכינה וסוד הני תרי רוחין קדישין. ודע סוד "א'שר ת'דפנו ר'וח" - ראשי תיבות תר"א. וזהו השכינה כדפירשנו. וסוד ב' רוחין הוא כי סופי תיבות "אש'ר תדפנ'ו רו'ח" אותיות רוח, ותיבת רוח הנזכר בפסוק עצמו -- הרי נזכר בפסוק ב' פעמים רוח; א - "רוח" כתיב להדיא, ב' - היוצא מסופי תיבות. והם המבטלים.

(ט) כמוץ:    סודו כמוץ - גימטריא קנ"ו כמנין און גליון. ועיין בספר יסוד ישרים^[3] מהזוהר ע"ש. ורזין עילאין יש בזה, ואיני רשאי להרחיב ביאורו מפני הסכנה.

והנה סוד תר"א וסוד תרין רוחין קדישין וסוד כמוץ -- הכל מרומז בקרא. זהו שאמר המחבר "בו דוקא הביטול" כדפירשנו. ועיין במחנה דן פרשת וישב פלאות.

(י) ולכן אחד מותר:    פי' ולכן כוס אחד מותר לשתות ולית ביה סכנתא, והוא בסוד כוס יין - גימטריא ממש קנ"ו כמספר און גליון ומספר יוסף ומספר כמוץ ומספר ציון. והרמז שאין צריך לפחד מפני הקליפה, כי כוס יין שהוא גימטריא קנ"ו מבטל הקליפה כדפירשנו לעיל דוקא יין וכו' עי"ש. ואם כן כוס יין גימטריא קנ"ו. זהו שאמר "ולכן אחד מותר מרמז לזה", ר"ל מרמז סוד הנזכר.

(יא) סוד אהי"ה אדני הוי"ה הוי"ה:    כוונתו כי שמות אלו מספרם קל"ח, סוד חקל תפוחין קדישין. והנה נחסר עוד י"ח לתשלום קנ"ו. והסוד אהי"ה אדני סוד א' כנודע בסוד אהי"ה אדני גימטריא אלהים, והוא הכל א', ואין חילוק ביניהם כלל. ויש רזין דרזין פלאות על זה והנם במחנה דן. ב' הוי"ה הוי"ה גם כן אחד, כי הוא כפול. הרי אהי"ה אדני אחד, הויה הויה גם אחד כן. הרי ב'. ויש בד' שמות אלו י"ו אותיות. ועם ב' הנ"ל -- הרי י"ח להשלים מספר קנ"ו, סוד כוס יין.

וז"ש "והמקור והוא בארבע" - ר"ל "מקור" - בזה הוא רק ב' שמות; הוי"ה הוי"ה - אחד, אהי"ה אדני - אחד. הרי ב' שמות המקור כנודע. "והוא בארבע" - פי' ואח"כ חשוב האותיות שבארבע שמות, ור"ל בכל שם ארבע אותיות -- הרי בין ד' שמות י"ו אותיות, ומספר הב' שהוא המקור -- הרי י"ח. ואם כן, קל"ח י"ח גימטריא קנ"ו כמספר כוס יין וכמספר יוסף, ציון, כמוץ, און גליון.

ועיין בספר בן מנוח ושם תראה פלאות.

(יב) וסוד אלהים הוי"ה הוי"ה בסוד מלא ר"ל כוס יין גימטריא אלהים הוי"ה (שמספרו יב"ק בסוד ראשי תיבות "י'עננו ב'יום ק'ראנו", סוד נחל יב"ק, ואין כאן מקומו), ונחסר עוד מ"ד להשלים מספר קנ"ו, ופירש "הוי"ה בסוד מלא" - ר"ל כזה יו"ד ה"א ו"ו ה"א - הרי מספרו מ"ד. ועם קי"ב הנזכר -- הרי מספר קנ"ו כדפירשנו.

ומסוד מספר השם מ"ד^[4]היא הרמוז כאשר תכוין לסוד י"ה אלו השמות אז תהרג הקליפה הרוצה להרגך - הבא להורגך השכם להורגו בשם זה שעולה ד"ם - תשפוך דם הקליפה. וז"ש "ואם תרמוז לזה תשפוך דם להבא להורגך" כדפירשנו. ויש בזה סוד נורא, ומה אעשה נדר נדרתי שאין לגלותו פה.

ואסור בשנים כי שלש וכו':    פי' ומה שאסרו רז"ל זוגות משום סכנה, ופירש מהו הסכנה כי יש שי"ב^[5] דינין תקיפין בסוד "ישב בדד", "יבש היה כעץ". וסוד שי"ב אלו - י"ב צירופי הוי"ה י"ב צירופי הוי"ה שווה 312 שמספרם עולה שי"ב כנודע. ולכן אומרים ב' וה' "והוא רחום" עד "כי אל טוב וסלח" - שי"ב תיבות נגד י"ב צירופי הוי"ה כמבואר בהאר"י ז"ל.

וז"ש "שליטים תקיפים ואינם חסים כלל". וסוד הכוונה שזוגות אסור הוא בסוד כוס יין שמספרם קנ"ו כמו שפירשנו. והנה ב' פעמים כוס יין ב' פעמים כוס יין שווה 312 - גימטריא שי"ב. ולכן אסור משום שי"ב דינין תקיפין. אבל פעם אחת - כוס יין - מותר כדפירשנו בסוד יוסף - יסוד. ושי"ב הם י"ב צירופי הוי"ה - זהו שכתב "סוד שנים עשר הידועים" כדפירשנו.

(יג) והשלישי בא להוסיף על אלו השנים:    פי' מאי תקנתו של השותה זוגות? ישתה מיד כוס ג' להוסיף על השנים. והסוד שיש שם א' הידוע הנקרא תח"ס להכניע הקליפה, תח"ס הוא מסוד הפסוק בשמואל "ותחס וכו'" (ש"א כד, י) והוא ידוע.

והנה ג' פעמים יין ג' פעמים יין שווה 210 גימטריא תח"ס. ודע שם זה ממונה להכניע אויבים והוא בסוד שאמר דוד לשאול "ותחס עליך" (ש"א כד, י). ובסוד מקור השם הזה תח"ס להכניע הקליפה כאשר תשתה ג' פעמים כוס יין ג' פעמים כוס יין שווה 468 - אז מתעורר שם קדוש תח"ס ומכניע אשמדאי דקפיד אזוגא כדפי' בע"פ, וזהו ותחס עליך, ואינו ניזוק. ויש בזה רזין דרזין - אין לגלותם כי תבהל עין לראו' בהן לעיין בספר מחנה דן פרשת אחרי מות. וז"ש המחבר "והשלישי בא להוסיף" - ר"ל כאשר תשתה זוגות תוסיף מיד ותשתה עוד כוס שלישי וא"ת למה מפרש ואזיל.

(יד) אזי מוכנע הקליפה ותחס עליך:    כדפירשנו.

(טו) והוא ממונה להכניע אויבים:    דהיינו כדפירשנו שאמר דוד לשאול "ותחס עליך" מרמז לשם זה, דאי לאו כן הוה ליה למימר "וחסתי עליך", כלומר אני חסתי, אלא סתם ואמר "ותחס עליך" מרמז לשם זה. וז"ש המחבר "מרמז שרצה להורגו בשם זה לקדמוני" - פי' הואיל ולא אמר "וחסתי עליך" אלא "ותחס עליך", מלמד שרצה להורגו בשם הזה המכניע הקליפה ואויבים כדפי', "לקדמוני" - פי' שאול המלך שהיה קדמון, מלך ראשון בישראל. ויש לי עוד סוד גדול ואיני רשאי לגלות כלל. והבן זה.

(טז) והל"ל אני עשיתיו:    פי' דר"ל שדוקא מרמז לשם הזה דאי לאו כן הול"ל "וחסתי", שאז משמעותו אני עשיתיו וחסתי עליך, אלא ודאי מלת "ותחס" רומז לסוד זה השם כמבואר למעלה ודוק.

פירוש קרן הצבי

(א*) סוד הכוס וכו':    טעם לומר זה לפי שבחלום שר המשקים דאמר "וכוס פרעה בידי" הא מראה סודו דאיהו לטובה אות כמו שפתר לו יוסף, כי הוא הכוס בתוכו היין כמ"ש "ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה". והנה כוס יין חושבן תרוייהו קנ"ו כמנין יוסף, כי הוא המושיע את ישראל בסוד הפסוק "כוס ישועות אשא" הכא אתרמיז סוד ה' ליראיו למדחל ליה דלא לגלאה אלא איהו בכיסויא, ובהאי הוי "ובריתו להודיעם" כמו שאמר הכתוב "ונאמן רוח מכסה דבר". "נאמן רוח" - קיומא דרוחא כמו הכתוב "ותקעתיו יתד במקום נאמן", קיום חושבניה קנ"ו כמנין יוסף - קיומא הויא ביה לההוא דמכסה, דידע רזא ומלה על סתרה כדקא יאות. וזהו "ובריתו להודיעם".

ולפיכך אם הסוד דאיהו סוד, הכוס איהו על שם דכיסוייא -- הויה ביה קיומא דרוחא איהו. והא על זה פתח לו יוסף לטובה אות בקיומא דרוחא לההוא דחזא זה בחלום.

(ב*) ואמר ודאסרו בשנים וכו':    פי' כי הן^[6] דאמרו אל תשתה תרי - אין הכוונה לאסור דוקא כששותה מב' כוסות, אלא הוא אפילו מכוס אחד ואמנם איהו בשתי פעמים, דהיינו אחר ששתה כל הכוס הנה עוד חזר ומילא אותו ביין ושתה אותו. ונמצא איהו בזה הכוס אחד ומילוי היין בו ב' פעמים. וז"ש "ודאסרו בב' בסוד יין והוא באחד", כלומר דהאי דאסרו בשנים איהו בסוד היין שישנו בשנים ואפילו שיהיה הוא הדבר באחד, דהיינו בכלי אחד. לא שיהיה דוקא השתיה בב' כלים. ומלא דאמר והוא באחד מירכבה אתרי ריכסי, חד להא דאמרינן, שנית לדסמיך ליה במלה דאמר "בבטולו" דהיינו לומר 'והוא באחד בבטולו', שהרצון לומר והאי דהוי השתיה באחד הוא דהוי בביטולו לקליפה דאיהי נגדיית לברית הקדש, כי היא הקליפה און גיליון אתקריאת בגמרא דשבת דאיהי בענין יוסף, והאי דהוי השתיה באחד דחושבן תרוויהו כוס יין איהו קנ"ו כמנין יוסף - בהאי דוקא הוא דהוי בביטולו בסוד הקליפה הנזכר, דאיהי נגד הברית.

ועוד יש לדרוש בהאי דאסרו בשנים, כי הוא הסוד "כי יתן בכוס עינו" דאמרו ז"ל "אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עינו בכוס אחר", שהולד הנולד מזה איהו בן תמורה הנרמז בזה הכתוב "אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו", כי בזה מתחלף יינא דמנטרא דשכינתא ביינה דמשכר של סובאי יין. וזהו "אל תרא" - שכינה במילוי^[7] גימטריא תר"א. והאי איהו הסוד "ותרא אותו כי טוב הוא", דאמרו ז"ל ראתה עמו שכינה, הרי דכת' מהרש"מ ז"ל בכוונת הקדוש כתב לקמן "וסוד השכינה הנקרא תר"א וכו'", והכא נמי י"ל מקרא הזה "אל תרא וכו'", כי הכוונה בו "אל תרא" מלה דתמיה' בישראל דהוה בסיטרא דשכינתא יינא דמנטרא, ואיהו "יתאדם" בשינויא למהוי אדם בליעל, איש הדמים. דע לך כי היה לו מחמת "כי יתן בכוס עינו", וניכר הוא בכיסו ובכוסו ובכעסו.

ואפשר לזה כיוון הקדוש באומרו "ודאסרו בשנים בסוד יין והוא באחד" - הנרצה לו כי השנים דהוו לו בזיווגא דאיהו סוד יין, כי חשבניה דיין - סוד איהו, מורה על זווגא דיסוד. האי אסור למהוי בשנים והוא באחד, דהיינו שישתה בכוס זה ויתן עינו בכוס אחר, דההוא זיווגא ממין הזה דהוי בשנים על ידי חישובו ואיהו ניהו המעשה עצמו לא היה אלא באחד -- זה ודאי אסור.

ועוד אפשר כיוון אמרו "ודאסרו בשנים בסוד יין" - דהיינו לומר בסוד יין תוסס דסליק חשבונו לענין אחד האי איהו שנים בסוד יין, ולא הוי כחמר טב דיתיב על דורדייה למהוי חישובו באחד אלא איהו בשנים על ידי מחשבתו דסלקא למהוי במין אחר - האי דהוי "והוא באחד" איהו בביטולו של האחד, אלא איהו שמץ פיסול הוה ביה מתערובת בסוד הקליפה נגד הברית דהא בן תמורה איהו שרוצה להחליף ואינו בן ברית קדש לקיים דברו הטוב בברית כרותה.

וא"ת קשיא ביעקב דזווגא קדמאה דהוה בלאה מחשבתו הוה ברחל -- לא קשיא, דהא לא הוה יעקב מכוון בההיא שעתא ביופיו של רחל אלא מחשבתו איהו בהאי גופה עצמו, וכל שהוא המעשה והמחשבה בהא גופא עצמה - אין בו מתום. וכל שכן ביעקב דגמיר מהלכות צניעות שאין עושה בתשמיש אלא כפורע חובו ולא היה מכוון בו לשום הנאה - מה בכך אם היה במחשבתו שהגוף הוא רח"ל. וז"ש "ויהי בבקר והנה היא לאה" - מכלל זה אתה שומה דבלילה לא הות היא לאה אלא היא רחל, ולמימר כי הוא הגוף עצמו ולית ביה מחשבת פיגול בצד כוון לגוף אחד נ"ל.

(ד*) ודא אורייתא דילהון וכו':    פי' כי זאת הקליפה דאיהי מנגדת הברית קדש, איהי אורייתא דילהון כאמור בגמרא דשבת, ואיהי הדוגמא לאורייתא קדישא דנקרא ברית כמו שאמר הכתוב "אם לא בריתי יומם ולילה וכו'".

(ה*) והמבטל הנרכב:    הוא יוסף, שעל ידי היותו שומר בריתו בקדושה ובטהרה נעשה איהו מרכבה ליסוד עילאה וקיומא דיליה, בסוד הפסוק "והקימותי את בריתי אתם", כי קיום איהו חושבן יוסף. ונמצא יוסף הוא נרכב ליסוד עילאה.

ואמר "כי לו נאה בשמו" לבטל קליפה זו שהיא און גליון אתקרי כחושבן יוסף.

ואמר כי גם סוד השכינה הנקראת תרא מבטל קליפה זו, כי נקטא בידה תרין רוחין קדישין אינון דאתרמיזו באחרויים של זעיר ונוקביה, שהם ב' רוח ב' רוח שווה 428, והאי איהו מלוי של אלהים דיודי"ן^[8] העולה רוח. ב' רוח ב' רוח שווה 428 - איהו חת"ך. זה נקטא שכינא בידה לחתוך בו קליפה זו דאון גליון לבטלה. והאי איהו לפי שהיא אתיא קליפה זו בכח ההוא דשוי זיווגא דיליה בתרין - המעשה בגוף זה והמחשבה בגוף אחר, הא להאי שויא נמי איהי שכינתא לבטל קליפה זו בכח תרין רוחין. והאי איהו דאתרמיז בכתוב "כמוץ אשר תדפנו רוח" (תהלים א, ד) - בפסוק זה אתרמיז קליפה זו דאון גליון דאיהי כחושבן כמוץ. וב' רוחין - אחד כתוב להדייא, ואחד דנרמז בסופי תיבות "אשר תדפנו רוח" דאיהו לקביל ההוא דהוא במחשבה דלא חזייא להדיא. ושכינתא דאיהי תר"א איהו בראשי תיבות "אשר תדפנו רוח".

והא להאי אמר שבפסוק זה - בו דוקא הביטול, כלומר שבפסוק זה הוא דאתחזי בו הרמז, מה שאין כן ביוסף -- עם שלו נאה בשמו לבטל כמ"ש לעיל סמוך -- הא לא רמיזא בקרא. ולפיכך במשה דכתיב "ותרא אותו כי טוב הוא" אמרו שראתה עמו שכינה עמו בשיתופא, כי הוא משה רמוז ביסוד דאיהו יוסף הנקרא 'טוב' - שיתופא הוה ביה עם השכינה הנקרא 'תרא', לבטלה יסוד דקליפה, וממילא שכנו צחיחה דכל בנין דלא הוה בני על היסוד אינו מתקיים.

והנה איכא מאן דקרי ליה בגמרא 'עון'^[9], ודא ודא אחת היא, כי אותיות אחע"ה מתחלפות. ואמנם לקבל אותה ע' בשכינתא הנקרא תרא - הא איהי נוספת בה בתרע"א דאיהו מילוי אדנ"י. ולכי תוסיף אות עי"ן באון גליון האי איהו עולה למנין רכ"ה לקבל דא רבוע אלהים - ר', וכ"ז^[10] דשכינתא איהו מבטלו.

(י*) ואמר ולכן אחד מותר המרמז לזה:    הכוונה לענין זווגא קדמאה דיעקב ולאה שהיא המעשה והמחשבה באחד, הוא הגוף עצמו, הא להאי ודאי מותר לפי שהוא המרמז לזה יין (דאיהו סוד ביסוד) וכוס (הוא אלהים מ' מלכות(?)) -- חושבן תרוויהו הוא יוסף. ולפיכך זכה יוסף להיות בכור לנחלה. וד"ל ודי למבין.

ועוד יש לי לרמוז על 'כוס יין מלא', כי תמלא כוס כזה: כ"ף ו"ו סמ"ך, וכן יין מלא כזה: יו"ד יו"ד נו"ן - הא סלקי תרוויהו למנין שע"ח נהורין דאתמשכו באנפוי דבהון מתמלאין בכל טוב. וזהו "על כוס יין מלא כברכת ה'".
גם הוא חושבן קנ"ו רכ"ב המורה על שבו נעשה יוסף, דאיהו יסוד, רכב אלהים. ובטעם זה כתיב בו "וירכב אותו במרכבת המשנה".

(יא*) סוד אהי"ה אדנ"י וכו':    פי' כי הכוס אחד מלא יין דאיהו עולה קנ"ו - מלבד שהוא מבטל הקלפיה נגדיית לו - און גליון כאמור, אלא עוד גם בו מחזה(?) היחוד בקדוש', כי הלא ד' שמות הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדני^[11] המרמז לחיבור אבא ואמא וזעיר ונוקביה, דאינון בכל כללותם עולים כמנין חק"ל (המורה דשריא יחודא זה בישראל דאינון חלק עמו), צרף עם מנין חק"ל הנזכר המקור שהוא ענין היחוד לשתיהם - אבא ואמא וזעיר ונוקביה. יחודא דאבא ואמא שהם הוי"ה אהי"ה - אחד. ב' - יחודא דהוי"ה אדנ"י. זהו המקור דיחודא לב' חיבורים איהו לחשבון שתים, "והוא בארבע" - דהיינו שתמנה עוד אתוון דכל הארבע שמות שהם י"ו, ושנים דשל ב' חיבורים הנזכר -- הא איהו י"ח. עם חשבונם העולים חק"ל - איהו קנ"ו. הרי איך בכוס אחד מורה היחוד העצום הזה.

ואמר שגם הוא סוד "אלהים הוי"ה וכו'" - הוא הנרצ' כי לפי שהכוס האחד לכן בו תרמוז לכל השמות אלא ליחודא דאחד הוא כי תקח ב' שמות אהי"ה אדנ"י לאחד, שהם למנין אלהים, והוא הרמוז בכוס דחושבניה אלהים. והב' שמות הוי"ה הוי"ה - איהו לאחד, לפי שיש בשם האחד (דאיהו שם ב"ן) החשבון של ב' הויות, ואיהו נרמז ליין שבתוך הכוס.

וכן תעשה בצרופם אלהים - דאיהו של אהי"ה אדנ"י הנרמזים בכוס - עם שם הוי"ה דאחד - איהו יב"ק, יחודא שלים. וההוי"ה הב' תעשה בסוד מלא העולים ד"ם כזה: יו"ד ה"א ו"ו ה"א, דבזה נשלם סוד היין, דאיהו הויה פשוטה והוי"ה מלא דם, דבין שניהם עולין יין בהאי שנית, דנעשית דם.

"אם תרמוז לזה בכוונתך - תשפוך דם להבא להורגך" - הוא ענין אומרם ז"ל הבא להורגך השכם להורגו, כלומר השכם לעשות יחודא דיב"ק תחלה לך לעצמך, דבזה הנשאר לתשלום חשבון היין דבהדי הכוס איהו דם לשונאך הבא להורגך.

וזהו נראה טעם האמור ביעקב אחר אומרו "ויעבר את מעבר יב"ק וכו'" אמר "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר", כי לפי שהוא האיש שרו של עשו שרצה להורגו, וכי ראה שלא יכול לו - רצה לפרוש ממנו מכי עלה השחר, ויאמר לו "שלחני כי עלה השחר" - כי היה חושש שמא יהרוג אותו בהשבע' ההיא על ידי שאחז כבר השם יב"ק בידו מדי עוברו בנחל יב"ק. הא אם כן יכול לעשות מהוי"ה האחרת למלאות אותו דם ולהרוג בו את שונאיו בהשבעה ההיא דסיומא הוה ביה מבוקרו של אברהם.

ואמר "ואסור בשנים כי שלש מאות וי"ב תקיפין" - הכי צריך להגיה, וכן גריס מהרש"מ, דהכי הוה גריס בהקדוש המחבר. שלא כספרים שלפנינו שכתוב "שלש מאות ועשרה תקיפין". וברור. וקאי בזה למי ששותה היין בב' כוסות שיש בו המנין שי"ב כמנין י"ב צירופי הוי"ה י"ב צירופי הוי"ה שווה 312 שבכח הצירופים נעשה הדין מכח ההיפוך שהיה בהם שנתהפכו מן החסד והרחמים להדין, וכי עשה בהם במדתם אינם חסים לו. ואע"פ שלעיל אמר האי דאסור בשתים איהו אפילו בכוס אחד ששתה בו יין ב' פעמים -- הכא אמר בזה חידושא בהאי, משום סיפא, דאפילו בהאי הא יכול לתקן "בשלישי", כי "בא להוסיף על אלו השנים דאזי מוכנע הקליפה ותחוס עליך".

ואמר השם הזה הוא "ממונה להכניע האויבים" להיותם משלימים עמו, כי זה הכוונה באומרו "ותחס עליך", לומר שימשך עליך החמלה והחנינה שבו תחוס ותחמול. ועניין ההכנעה של הקליפה דאמר איהו "מרמז שרצה להורגו בזה השם לקדמוני" דאיהו נחש הקדמוני, הוא השטן. הכוונה להמית את השטן שלו שהוא המלעיב לעשות רע, אבל עליו עצמו על שאול אמר שימשך עליו החוס' ובו יחמול ויחוס.

ואמר "והול"ל אני עשיתיו" נראה לי שזה צ"ל לעיל סמוך אחר אומרו "אזי מוכנע הקליפה ותחוס עליך", אחרי זה צריך לציין האי "והול"ל אני עשיתיו והבן". והכוונה בזה להכריח על מאי דאמר שלא כוון אלא על השם תח"ס דאי לאו כן הול"ל "וחסתי" שהוא כמו אני עשיתיו. אחרי זה אמר "והוא ממונה להכניע וכו'" - מבואר הוא כמו שפירשתי נ"ל.

פירוש פרשת אליעזר

דרך כלל

פירוש המאמר בדרך כלל

חזיתי ואספרה בסודות הכוס כפי המבואר בדברי רבינו זלה"ה והוא כי כוס גימטריא אלהים בסוד המלכות שנקראת "כוס של ברכה". וצריך זימון בשלשה לאמשכא לה ברכאן מג' אבות - חג"ת. וכוס מלא כזה: כ"ף ו"ו סמ"ך - בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שבגימטריא הברכה כנודע. וזהו סוד (דברים לג, כג) "ומלא ברכת ה'". ולכן מזה למדו חז"ל (ברכות נא, א) שצריך להיות מלא, עיין שם.

עוד אמרו חז"ל (שם ע"ב) שצריך ליתן עיניו בכוס כי הכוס הוא סוד "עולמתא שפירתא דלית לה עיינין", ולכן צריך לתת לה הארה מסוד עין הידוע.

עוד מצאתי בכנפי יונה ח"ג סימן קל"ג וזה לשונו: "וכן מילוי אות ו' ומילוי מלויו כולן ביודין כזה: וי"ו - וי"ו יו"ד וי"ו - הן בגימטריא כוס דכתיב ביה ו"מלא ברכת ה' - ר"ל ו' מלא וכו' על הארץ הטובה - הרי מדת הטוב מתפשטת במלכות וכו'", עיין שם.

וסוד הגפן נודע שהוא בגימטריא חקל - סוד ד' שמות הוי"ה אהי"ה , הוי"ה אדני, שסודם אבא ואמא זעיר ונוקבא. ואין להאריך יותר בכאן.

ומזה נראה בעליל התקשרות המאמרים כי סוד הכוס היא סוד דוד שבגימטריא אלהים במספר קטן כנודע. וכמו שהתחיל בסוד ערב עבדך לטוב שהוא מורה על בחינת יחודו עם סוד הטוב כמבואר למעלה במקומו - כן כאן רמוזים כל היחודים וכאמור. והנה כוס יין גימטריא יוסף -- הרי התקשרות יוסף דוד, תרין משיחין. ומבואר גם סודם למעלה, והם סוד הברית קודש - יסוד ועטרה המבטלים ברית דסטרא אחרא - סוד ס"ם ולילי"ת^[12] בגימטריא תרי"א - תורה שלהם. ועם הכולל - ברית. והבינהו. ובמקום אחר הארכתי.

ואם שותה ב' כוסות נתגברים הקליפות אלו. כי כוס מלא באל"ף כזה: כ"ף וא"ו סמ"ך - גימטריא רל"ג. ושני כוסות אלו - ב' פעמים רל"ג ב' פעמים רל"ג שווה 466 - הרי תס"ו. ועם יין במילוי כזה: יו"ד יו"ד נו"ן שבגימטריא קמ"ו. ונעשה הכל גימטריא ס"ם ולילי"ת עם הכולל^[13]. ולכן יש להם שליטה. אבל כוס אחד (שסודו דוד המחובר עם יוסף) מבטלים זה.

וגם כי דוד מרכבה אל ה"שכינה שבמילוי כזה: שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י - בגימטריא תר"א. ועם י' ספירות שבה -- הרי תרי"א. ומבטל לתרי"א דסטרא אחרא בכח השם הקדוש ח"תך היוצא מסופי תיבות (תהלים קמה, טז) "פותח את ידך" שבגימטריא ב' פעמים רוח ב' פעמים רוח שווה 428 - אחד דדכורא ואחד דנוקבא כנודע בכוונתו. ולדעתי מורים גם כן על תרין משיחין בסוד (בראשית א, ב) "ורוח אלהים מרחפת" ואמרו חז"ל (בראשית רבה, ב) "זה רוחו של מלך המשיח". ובכחם נחתכים הקליפות ורוח תשאם.

ואמנם העיקר הוא בן דוד כנודע, ולכן בפסוק (תהלים א, ד) "אשר תדפנו רוח" - מלת רוח המפורש מורה על בן דוד, ורוח הרמוז בסופי תיבות רומז על בן יוסף. ובראשי תיבות רמוז השכינה שבגימטריא תר"א כנ"ל.

והנה ד' שמות הנ"ל שבגימטריא חק"ל, עם המקור לכל השמות (שהוא שם ע"ב) וד' אותיות השרשים - הרי ע"ו עם חק"ל -- בגימטריא רוח בסוד (איכה ד, כ) "רוח אפינו משיח ה'".

עוד תדע בסוד איסור לשתות ב' כוסות, כי ב' פעמים כוס יין ב' פעמים כוס יין שווה 312 בגימטריא שי"ב דינין תקיפין הידועים בדברי הרב זלה"ה בכוונות "והוא רחום" דשני וחמישי, והם נמתקין על ידי י"ב צירופי הוי"ה י"ב צירופי הוי"ה שווה 312 - י"ב פעמים כ"ו - בגימטריא שי"ב. כמבואר הכל בדברי רבינו זל"ה. ואמנם נראה מדעת בעל המאמר שעל ידי שתי זוגות נתגברו הדינים תקיפין ואין מושיע לו מן הי"ב צירופים, ומאי תקנתיה - ישתה הכוס שלישי ואז ג' פעמים כוס יין ג' פעמים כוס יין שווה 468 בגימטריא ח"י פעמים כ"ו ח"י פעמים כ"ו שווה 468 שבגימטריא תח"ס - לומר שחסים עליו הצירופים מן הדינין וניצול מידם.

וזהו סוד (שמואל א כד, יא) "ותחס עליך", והקשו חז"ל (ברכות סב, ב) "וחסתי מבעי ליה!", ותירצו וזה לשונם "אר"א אמר לו דוד לשאול, מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך", עכ"ל. והסוד כי השמו' אלו בסוד תחס הם היו חוסים על שאול, אבל דוד היה רוצה להרגו כדמשמע מאחז"ל האמור, ודו"ק. והנה סוד רודף נודע בדברי רבינו זלה"ה שהוא מצד הדינים - אלהים באחוריים, ופשוט, והאותיות^[14] - הרי רודף עם הכולל.

ולשפוך דם הרודף הבא להרוג הוא על ידי ד' מלויים שבגימטריא רל"ב - חושבן כוס מלא כנ"ל. וגם שם יב"ק היוצא מראשי תיבות (תהלים כ, ב) "יענך יהו"ה ביום צרה", והוא בגימטריא אלהים הוי"ה כנודע. וסוד "ביום צרה" הוא בגימטריא הרודף והוא סוד 'אלהים' במילוי ה"הין. ואין כאן מקום להאריך. וגם זה רמוז בכוס שבגימטריא אלהים, וכ"ו רמוז גם כן ב"כוס. והוא בסוד כ"ף ו"ו - ראשי תיבות כ"ו הוי"ה, וסופי תיבות פ"ו - אלהים וכידוע. ובשמות אלו האמורים הרמוזים בכוס שהם רל"ב קי"ב בגימטריא שמ"ד - שופך דם הרודף הבא להרוג.

והמשכיל יבין כי בכח שמות אלו יש לבטל כח אשמדאי מלכא דשידי הממונה אכולהו זוגי כמו שאמרו חז"ל (פסחים קי, א) עיין שם. והיינו(?) חשבון השמות מבטלים שמ"ד מן אשמדאי וראשי השמות שהם י"א מבטלים הראש והסוף מן אשמדאי, ורמוז בסוד (בראשית ט, ו) "שפך דם האדם באדם דמו ישפך", והמשכיל יבין, כי סוד נמרץ הוא. ויש להאריך אלא שאין כאן מקומו. ועיין מדרש לפירושים (דרוש כ"ה מן ח"ב) ותבין עוד יותר.

דרך פרט

ועתה אפרש דרך פרט

א - סוד הכוס סודו טובה:    פי' בסוד ערב עבדך לטוב שאמר דוד, ובסוד הארץ הטובה כמש"ל.

ב - ודאסרו בשנים בסוד יין:    פי' הגם שבברייתא שנו סתם (פסחים קט, ב) "לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי וכו'" - מכל מקום על פי הסוד עיקר האיסור בשני כוסות יין דווקא כדמפרש ואזיל.

ג - והוא באחד בבטולו:    פי' כוס יין אחד הוא מבטל הקליפה הממונה על זוגות וכדמפרש ואזיל. ובדרך אגב הכחיד בעל המאמר תחת לשונו שני תירוצים של חז"ל (פסחים קט, ב) "רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה וכו' רבינא אמר וכו' כל חד וחד מצוה באפי נפשה וכו'", ולכן אמר במאמר "הכוס" בה' ידועה על כוס של ברכה. ואמר "סודו טובה" - הוא תירוץ של רבא "מצטרף לטובה". ועתה אומר "והוא באחד" - הוא תירוץ של רבינא "כל חד וחד נחשב בפני עצמו", ודו"ק.

ד - בסוד הקליפה נגד הברית:    פי' ס"ם ולילי"ת^[15] שמנגדים אל הברית דקדושה, וכמש"ל.

ה - ודא אורייתא דלהון:    פי' כי נגד התורה הקדושה שבגימטריא תרי"א כמו שאמרו חז"ל (מכות כג, ב) "תורה בגימטריא וכו'" - נגד זה בסטרא אחרא ס"ם לילי"ת בגימטריא תרי"א במכוון, והיינו "תורה שלהם".

ו - והמבטל הנרכב כי לו נאה כשמו:    פי' המבטל הוא דוד המלך שהוא מרכבה אל הברית קודש בסוד עטרת היסוד כמו שהודעתיך במאמר א' בשם הרב זלה"ה, עיין שם בסוד נשף. ושם הודעתיך כי נקודת דוד גימטריא הוי"ה - הרי שנרמז בשם דוד סוד הכוס בסוד (תהלים קטז, יג) "כוס ישועות אשא" וכנודע. וז"ש "כי לו נאה כשמו". ורימז בזה לסוד מאחז"ל (פסחים קיט, ב) "אני אברך ולי נאה לברך", לכן אמר "כי לו נאה" כמו שאומר דוד "לי נאה", ודו"ק.

ולדעתי יש רמז במאחז"ל כי דוד עם נקודותיו^[16] גימטריא לי - מספר השם בציור דודי הנודע בסוד לי לשמי. וזהו שאמר דוד "לי נאה לברך", והמשכיל יבין.

ז - וסוד השכינה הנקראת ת"רא מבטלו:    פי' כי שכינה נקראת תר"א, ועם י' ספירות שבה - הרי תרי"א. מבטל הקליפה הנ"ל.

ח - תרין רוחין קדישין דנפקין ליה לבטלה:    פי' בסוד שם ח'תך שבגימטריא ב' פעמים רוח ב' פעמים רוח שווה 428, וכמש"ל. ודע עוד מה שרומז בעל המאמר עוד בזה על הלחש (שם דף ק"י ע"א וב') שנאמר בו "פרח פרחייכו וכו' פרחא זיקא", עיין שם. הרי שנזכר ב' פעמים רוח. ואם כי הלחש ההוא נגד נשים כשפניות - כבר מבואר ברשב"א שם כמ"פ ובתוס' (דף ק"ט ע"ב) שהעיקר זוגות הוא רק משום כשפים. ועיין ברשב"ם דף ק"י ע"ב. ואפשר שלכן אמר במאמר "לבטלה" - לשון נקבה, על אשה מכשפה. ויש להאריך. ודו"ק.

ט - ואז כמץ אשר תדפנו רוח:    פי' כי ראשי תיבות תר"א סוד השכינה, וסופי תיבות רוח, וגם רוח אחד כתוב מפורש.

י - בו דווקא הביטול:    פי' דווקא ב"רוח המפורש המורה על בן דוד, אבל הרמוז בסופי תיבות מורה על בן יוסף, ומכל מקום בן דוד כלול משניהם וכמש"ל.

יא - ולכן אחד מותר:    פי' כוס אחד, כי מבטל הקליפות כאמור.

יב - המרמז לזה סוד אהי"ה אדני הוי"ה הוי"ה והמקור והוא בארבע:    פי' כי ד' שמות אלו בגימטריא חק"ל - הגפן, ובצירוף המקור של כל השמות (שהוא ע"ב שבאבא) עם ד' אותיות -- אז הכל גימטריא רוח - סוד משיח בן דוד הכלול משמות אלו כמש"ל. וז"ש "והמקור" שהוא ע"ב, "והוא בארבע" אותיותיו. ודו"ק.

יג - וסוד אלהים הוי"ה הוי"ה בסוד מלא:    פי' אלהים הוי"ה בגימטריא יב"ק, וגם "הויה בסוד מלא" פי' בכל ארבעה מלואים - ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.

יד - ואם תרמוז לזה תשפוך דם להבא להורגך:    פי' כמו שהארכתי לענין שבכח השמות אלו שחשבונם שמ"ד תוכל לשפוך דם להבא להורגך.

טו - ואסור בשנים וכו':    פי' כמש"ל ב' פעמים כוס יין ב' פעמים כוס יין שווה 312 בגימטריא שי"ב דינין תקיפין, והשנים עשר צירופי הוי"ה שחשבונם גם כן שי"ב אינם חסים כלל על השותה ב' כוסות יין.

טז - והשלישי בא להוסיף וכו':    פי' מאי תקנתיה - ישתה כוס יין שלישי. וכן פירש מהר"ש הי"ד.

יז - אזי מוכנע הקליפה ותח"ס עליך:    פי' כי ג' פעמים כוס יין ג' פעמים כוס יין שווה 468 בגימטריא ח"י פעמים הוי"ה ח"י פעמים הוי"ה שווה 468 - חשבון תח"ס. ומפני שאמר בי"ב צירופים "שאינם חסים" כנ"ל לכן אמר עתה שה' חסין - אחז לשון הפסוק "ותחס עלי".

יח - והוא ממונה להכניע:    פי' שהשם זה תח"ס ממונה להכניע.

יט - מרמז שרצה להרגו בשם הזה לקדמוני:    פי' שאול המלך הראשון נקרא 'קדמוני' ורצה דוד להרוג אותו בשם הזה האמור למעלה, לשפוך דם להבא להרוג. אך שאול ניצול בכח השם תח"ס האמור.

כ - והוי ליה למימר אני עשיתיו:    פי' שזה מוכח מקושית חז"ל "ותחס - וחסתי מבעי ליה", ומתרצים "מן התורה וכו'" כמובא למעלה. הרי מזה מוכח שבאמ' רצה להרגו אלא מחמת מדת צניעות שהיה בו חסו עליו שמונה עשר הוי"ות שבגימטריא תח"ס ונשאר בחיים חיותו. וז"ש "והוה ליה למימר אני עשיתיו" - כלומר אני חסתי כקושית חז"ל וכאמור, ודו"ק.

הנה לפניך קשר המאמרים בסוד "ערב עבדך לטוב" וביטול ס"ם ולילית על ידי תרין רוחין שסודם תרין משיחין. יהי רצון שיתגלו במהרה בימינו אמן.

הערות

1. כאן הגהנו על פי הדן ידין וקרן הצבי. ובדפוס היה כתוב רק ש"י שליטים תקיפין - ויקיעורך
2. כך מופיע י בודד בדפוס ליוורנו וצע"ע - ויקיעורך
3. לא מצאתי ספר זה, הן בחיפוש ב-HEBREWBOOKS והן בחיפוש בספר שם הגדולים של החיד"א. ואולי צריך להגיה "סוד ישרים" להר' מודנה, אשר הר' שמשון כבר מביא למעלה בעבר, וצע"ע - ויקיעורך
4. כאן הגהתי, ובדפוס כתוב מ"ר, ויש להשוות מול עוד דפוסים, וצע"ע - ויקיעורך
5. לא הבנתי, כי בספר קרניים כתוב רק ש"י, וצע"ע - ויקיעורך
6. אולי צריך להגיה 'הך' - ויקיעורך
7. שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"א
8. ל"ף מ"ד י' ו"ד ם'
9. עון גליון
10. היה נראה צריך להגיה כאן וכ"ה דשכינתא, דהיינו שהשכינה נקראת "כה" - ויקיעורך
11. כאן הגהתי, ובדפוס היה חסר הויה השניה - ויקיעורך
12. סמא"ל לילי"ת - ויקיעורך
13. תס"ו קמ"ו
14. א אל אלה אלהי אלהים , אלהים ועוד 5 אותיות - ויקיעורך
15. סמא"ל לילי"ת - ויקיעורך
16. כוונתו כי קמץ מכיל ו' י' והחיריק הינו י' - סך הכל 26 המשלים אל מספר ארבעים - ויקיעורך