ספר מכלול (רד"ק)/פעלים/נחי עי"ו
ואלה הפעלים אשר עיניהם יו"ד או ו"ו נחה[עריכה]
הפעלים שעיניהם יו"ד[יבא"ר 1] או ו"ו נחה תנוח בקל ובנפעל ובהפעיל ובהפעל, אבל בפועל הדגוש[פירוש 1] ובפועל הדבק בו יבואו בשלמים בהראות עין הפעל כדי שיראה בו הדגש, ובפועל המרובע ובהתפעל תכפל הלמ"ד, והיה זה כי לא יכולנו לומר אותם בהסתר, כי אם נאמר קום ידמה לבנין הקל הבא לגזרת פָעוֹל הבוקר אוֹר (בראשית מד). "אֹ֣רוּ עֵינַ֔י" (שמואל א יד, כח). "מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ" (במדבר כד, ה) ושלם לא אמרו אותו בהראות עי"ן הפעל כי כן דרכם להסתיר האותיות האלה כמו שזכרנו בשער או"י, לכן כפלו עי"ן הפעל להורות כי עי"ן הפעל נחה, ואמרו כּוֹנן, הִתכּוֹנן, ועוד כפלו בדרך אחרת שאבדו עי"ן הפעל אפילו מהנשימה וכפלו הפ"א והלמ"ד כמו מן חיל "חַלְחָלָ֔ה" (ישעיהו כא, ג). "וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה" (אסתר ד, ד). ומן טִיל "וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים" (יונה א, ה). אמרו "מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר" (ישעיהו כב, יז). ומן עוֹר "עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר" (ירמיהו נא, נח). ומן פּוֹר "הִֽתְפֹּורְרָה֙" (ישעיהו כד, יט). "וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי" (איוב טז, יב). ומן פִּיץ, "פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם" (שמואל א יד, לד). אמרו "וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי" (איוב טז, יב).
ופעמים כפלו הלמ"ד בבנין שלא נזכר פועלו מן הדגוש[יבא"ר 2] ולא רצו להראות העי"ן כמנהגם להסתירה ואמרו "בְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי" (משלי ח, כד). "לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי" (משלי ח, כה). "הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ" (איוב כו, ה). "עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרֹופָ֑פוּ" (איוב כו, יא). "בְּיֹ֥ום הִבָּרַאֲךָ֖ כֹּונָֽנוּ" (יחזקאל כח, יג). וכן כתב א"א ז"ל "שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנֹודַ֔ד" (נחום ג, יז). פועל שלא נזכר פועלו מנחי העי"ן והוא פתח במקצת ספרים ובמקצתם קמץ והמסרה פליגין ביה, ובהתפעל גם כן נהגו בו זה המנהג כי התפעל אינו דגושה ופעמים תראה כמו "הִצְטַיַּ֤דְנוּ" (יהושע ט, יב). "וַיִּצְטַיָּ֑רוּ" (יהושע ט, ד). ובדברי רז"ל מִתְקַיֵּים מִתְגַּיֵּיר, וברוב הפעלים לא הראו היו"ד כמנהגם להסתיר היא ואחיותיה, וכפלו למ"ד הפעל כמו שעשו בפועל מרובע כי התפעל דבק במרובע ונחצב ממנו כמו מן קוֹמֵם הִתְקוֹמֵם, וכן מן כּוֹנֵן הִתְכּוֹנֵן, וכן כלם, ויש פעלים שהעי"ן שלהם ו"ו שלא תנוח אבל הם בשלימם בכל דרכיהם, "כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן" (במדבר כ, כט). "הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ" (במדבר יז, כז). "עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגֹוֵ֣עַ מִנֹּ֑עַר" (תהלים פח, טז). "אֶ֝גְוַ֗ע וְעַ֣יִן לֹא־תִרְאֵֽנִי" (איוב י, יח).
ויש שלא נמצא ממנו כי אם פעל הדגוש, ונראית בו העי"ן כמשפט, "יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מֹושִׁ֑יעַ" (תהלים יח, מב). "שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ" (תהלים ל, ג). וכן שם הפעל הקל "לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי" (איכה ג, נו). וכן שהעי"ן שלו יו"ד "וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ" (שמות כג, כב). אך בשם הפעל נעלם "וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית" (בראשית ג, טו). "אֵיבַ֥ת עֹולָֽם" (יחזקאל כה, טו). ואשר למ"ד הפיל נחה לא תנוח העין לעולם אע"פ שהיא ו"ו כמו אָוָה דָוָה רָוָה.
הערות יצחק ריטטענבערג (מתוך דפוס ליק)[עריכה]
- ^ לא נמצא פעל מנחי עי"ן יו"ד רק ואיבתי כאשר מבאר המחבר גם הוא בסוף הענין מה שנמצא קוּם ביו"ד במקום וי"ו עי"ן הפעל.
- ^ כל זה הענין יפה מפורש בספר הבחור במאמר ה' ואין כאן מקום להאריך.
פירוש (מתוך דפוס ליק)[עריכה]
- ^ ר"ל הַפִּקֵּד וְהַפֻּקַּד