ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קיח ב
גָּלִיתִי – גְּלִיתִיו או גְּלִיתִיהוּ. גְּלִיתִיךָ. ואם הוא הפועל והפעול – גְּלִיתִינוּ, גְּלִיתִנִי. גְּלִיתִם. גְּלִיתִכֶם. גְּלִיתִיהָ. גְּלִיתִיךְ. גְּלִיתִין. גְּלִיתִכֶן.
גָּלוּ – גָּלוּהוּ – "אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ" (קהלת ב, יב). גָּלוּךְ. גָּלוּנִי. גָּלוּם. גָּלוּכֶם. גָּלוּנוּ. גָּלוּהָ. גָּלוּךְ. גָּלוּן. גָּלוּכֶן.
גְּלִיתֶם – גְּלִיתוּהוּ. גְּלִיתוּנִי. גְּלִיתוּם. גְּלִיתוּנוּ. גְּלִיתוּהָ. גְּלִיתוּן.
גָּלִינוּ – גְּלִינוּהוּ. גְּלִינוּךָ. גְּלִינוּם. גְּלִינוּכֶם. גְּלִינוּהָ. גְּלִינוּךְ. גְּלִינוּן. גְּלִינוּכֶן.
גָּלְתָה – גָּלַתְהוּ או גָּלַתּוּ – כמו "וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו" (זכריה ה, ד). גָּלַתְךָ. גָּלַתְנִי. גָּלָּתָם. גָּלַתְכֶם. גָּלַתְנוּ. גָּלַתָּהּ. גָּלַתֵךְ. גָּלַתָן. גָּלַתְכֶן.
גָּלִית – כחבור גָּלִיתִי.
גְלִיתֶן – כחבור גְּלִיתֶם.
הבינונים – גּוֹלֶה. גּוֹלוֹ – "הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ" (איוב מ, יט); או גּוֹלֵהוּ – "וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ" (הושע ח, יד), "וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ" (משלי יד, ב). גּוֹלְךָ – "וְהַפֹּדְךָ" (דברים יג, ו); ובהפסק – "יְיָ עֹשֶׂךָ" (ישעיהו מד, ב). גּוֹלִי – "אַחֲרֵי רֹאִי" (בראשית טז, יג), "יְיָ רֹעִי" (תהלים כג, א); או גּוֹלֵנִי – "הֲלֹא בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי" (איוב לא, טו). ובא פתח גדול תחת קמץ קטן במלת "אָמַרְתְּ אֵין רֹאַנִי" (ישעיהו מז, י), כמו "לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם" (שמות יד, יא), שהראוי לְהוֹצִיאֵנוּ. ואל"ף "רֹאַנִי" פתח כמו כל אַנִי בַנִי גַנִי כנוי היחיד, כמו שכתבנו בכנויי השלמים. ואל"ף לְהוֹצִיאָנוּ קמוץ כמו כל אָנוּ בָנוּ גָנוּ כנוי המדברים כמו שכתבנו. וכתב רבי יונה כי "רֹאָנִי" קמץ ובאתנח, ואני מצאתיו פתח ובזקף בספרים מדוייקים. אבל מה שכתב הוא באתנח אומר אני כי היא שגגת הסופר, כי במקום אחר בזכרו שנוי התנועות כתב "וממנו עוד "אֵין רֹאָנִי", אלא שהוא קמץ בעבור הזקף". אך בשני המקומות כתב שהוא קמץ, וכן נמצא במקצת ספרים מדוייקים. גּוֹלָם; ובא בקמץ קטן תחת קמץ גדול במלת "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם" (תהלים סח, כח), ומשפטו רוֹדָם בקמץ, כמו "וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם" (ירמיהו יד, יב). וכן בשלמים – זוֹכְרָם, שׁוֹמְרָם בקמץ. וכן "הַמַּעֲלֵם מִיָּם" (ישעיהו סג, יא) בצרי, משפטו מַעֲלָם בקמץ. גּוֹלְכֶם. גּוֹלֵנוּ. גּוֹלָהּ – "כֹּה אָמַר יְיָ עֹשָׂהּ" (ירמיהו לג, ב); או גּוֹלֶהָ בלא יו"ד. ובא אחד מן הדגוש כתוב ביו"ד מקום למ"ד הפעל – "הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ" (הושע ב, טז). גּוֹלֵךְ. גּוֹלָן. גּוֹלְכֶן.