ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/צא א
"וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג" (ש"ב יא, ב) – וַיַּרְא מֵעַל הַגָּג אִשָּׁה רֹחֶצֶת. "וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן" (יחזקאל כה, יג) – "מִתֵּימָן" דבק עם "וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה", אמר על דרך כלל מאדום, ואמר אחר כך על דרך פרט וזכר "תֵּימָן וּדְדָנֶה". ואפשר שיהיה דבק עם "וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה", ופירושו אתן אדום חרבה מצד תימן שיהיה חרב, על דרך "כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ" (ישעיהו א, ל) והדומים לו כמו שאנו עתידים לבאר בחלק הענין בעזרת האל. וכן "מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ" (ישעיהו מז, יג) דבק עם "וְיוֹשִׁיעֻךְ" (ישעיהו מז, יג) שזכר. ולדעת רז"ל דבק בסמוך לו עם "מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים" (ישעיהו מז, יג), שאמרו "מאשר ולא כל אשר" (בראשית רבה פה ב), כלומר כי אינם מודיעים בחכמתם כל העתידות כי אם מקצתם. "וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בֹּאָם" (במדבר י, כא), אינו אומר "וְהֵקִימוּ" על "הַקְּהָתִים" הסמוך, אלא על בני גרשון ובני מררי אשר זכר, אבל "עַד בֹּאָם" אומר על בני קהת.
הנה מאשר כתבתי לך תבין לאשר תמצא עוד.
יגב – "לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מ"ב כה, יב). העתידים – יְגַב. יִגְבוּ וכולי. אִיגַב. יִגַב וכולי.
יגע. העתידים – יְגַע. אִיגַע. יִיגַע וכולי "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ" (ישעיהו מ, ל) – ביו"ד האית"ן לבד, וכן "וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק" (ירמיהו נא, נח) דכה אמר יי "לֹא יִיגְעוּ לָרִיק" (ישעיהו סה, כג).
יגר – "אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם" (דברים כח, ס). אחר שלא מצאנו העתידים, כבר הראיתיך היאך תבנה אותם.
ידע. המקור – יָדוֹעַ או דַּעַת או דֵּעָה – "לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב, ד), "דֵּעָה אֶת יְיָ" (ישעיהו יא, ט). ובאותיות הכנוי – דַּעְתּוֹ, דַּעְתְּךָ דַּעְתִּי וכולי. וכן שם-הפֹעל. והצווי – דַּע; ובתוספת ה"א – דְּעָה, כמו "רְדָה אֵלַי" (בראשית מה, ט); ובהפסק – "מְהֵרָה רֵדָה" (מ"ב א, יא). וכן המקור בתוספת ה"א – "מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג). ובא "כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ" (משלי כד, יד) בפתח-קטן תחת קמץ-גדול. וכן בא "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד" (תהלים קיט, קיז) בקמץ, ומשפטו וְאֶשְׁעֶה בסגול, כי התנועות מתחלפות זו בזו. ובא "דְּעֶה" בפתח-קטן ולא בא בקמץ-קטן,