ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לד ב
בקמץ-חטף. או הפ"א בפתח והעי"ן בשוא-ופתח – פַּעֲלֵהוּ פַּעֲלֵנִי וכן כלם. וכן המקור בזה הדרך כמו שכתבנו כשיבא ה"א בתוספת, ודרך אחד להם.
פתוחי פִּקְדוּ ששה[עריכה]
פִּקְדוּהוּ; פִּקְדוּנִי; פִּקְדוּם; פִּקְדוּנוּ; פִּקְדוּהָ; פִּקְדוּן – בחירק או בקמץ-חטף.
פתוחי פִּקְדִי ששה[עריכה]
פִּקְדִיהוּ; פִּקְדִינִי; פִּקְדִים; פִּקְדִינוּ; פִּקְדִיהָ; פִּקְדִין – בחירק או בקמץ-חטף.
פתוחי פְּקֹדְנָה[עריכה]
כפתוחי פִּקְדוּ.
פתוחי אֶפְקֹד שמונה[עריכה]
אֶפְקְדֵהוּ – הלמ"ד בצרי, או אֶפְקֶדֶנּוּ, והלמ"ד בסגול, בעבור כי הנו"ן בדגש.
וכן כל נו"ן-ו"ו כנוי הנסתר. ונו"ן-ו"ו כנוי המדברים היא רפה, לפיכך מה שלפניה בצרי. זולתי אם תהיה דגושה לחסרון אות, ואז מה שלפניה סגול, כמו "אִישׁ מִמֶּנּוּ" (בראשית כג, ו).[1]
אֶפְקָדְךָ. ובהפסק אֶפְקְדֶךָ – למ"ד-הפועל בסגול, ופעמים הכ"ף דגושה – "יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו, כה); "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א). "וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ" (ישעיהו מג, ה).
אֶפְקְדֵם. ואפשר שיבא בה"א-מ"ם, כמו "אַפְאֵיהֶם" (דברים לב, כו). ואֶפְקְדֵם למ"ד-הפועל בצרי, וכן יִפְקְדֵם תִּפְקְדֵם נִפְקְדֵם. ובא "כִּי אֲמִילַם" (תהלים קיח, י) בפתח מקום הצרי מפני ההפסק.
אֶפְקָדְכֶם.
אֶפְקְדֶנָּה, ולמ"ד-הפֹעל בסגול והנו"ן דגושה.
וכן כל נו"ן קמוצה עם ה"א הנקבה מה שלפניה בסגול – "וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן" (ויקרא יג, כא); "וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה" (ויקרא כז, יג); "יַשְׁפִּילֶנָּה… יַגִּיעֶנָּה" (ישעיהו כו, ה); "תִּשְׁמְטֶנָּה" (שמות כג, יא); "וְיִמְנָעֶנָּה" (איוב כ, יג); "יַכְחִידֶנָּה" (איוב כ, יב); "וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ" (ירמיהו לו, טו); "וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה" (בראשית ב, כא). ונמצא בספרים מדויקים "לְיַחְמֵנָּה" (בראשית ל, מא) המ"ם בצרי, ועוד נכתבנו בשרשיהם. ובא אחר הנו"ן רפה "תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם" (יחזקאל ד, יב), ומשפט כלם להיות הנו"ן נחה
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ א"א: נ"ל כי לא נמצא מלה אחרת רק מִמֶּנּוּ, שאין הפרש בין מִמֶּנּוּ שהוא כנוי הנסתר וכנוי המדברים, כמו "לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), "אִישׁ מִמֶּנּוּ" (בראשית כג, ו), בשניהם הנו"ן דגושה, וזה לאנשי המערב, אבל לאנשי המזרח הנו"ן רפה כמשפט נו"ן המדברים.