ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/ג א
"מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה" (נחום ג, יז); "עִשְּׂבוֹת הָרִים" (משלי כז, כה); "עִקְּשׁוּת פֶּה" (משלי ד, כד); "עִקְּבֵי סוּס" (בראשית מט, יז); "עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ" (תהלים פט, נב); "וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" (תהלים עז, כ); "וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת" (ישעיהו ה, כח); "וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תהלים לז, טו); "הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ" (תהלים פט, מה); "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ" (תהלים מה, י); "וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מט, י); "אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן" (ש"א כח, י); "מִקְּרֵה לָיְלָה" (דברים כג, יא), ויתכן שהמ"ם לשמוש ודגש הקוף לחסרון נו"ן מִן; "וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי" (איוב יז, ב); "חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז, כט); "וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם" (עמוס ה, כא). אלה הם שהדגש בהם לתפארת הקריאה.
ובא "אָז לָחֶ֣ם שְׁעָרִים" (שופטים ה, ח) עי"ן-הפֹעל בסגול שלא כמשפט, כי היה משפטו בצרי כמו "כִּי חָפֵץ" (בראשית לד, יט), "כִּי לֹא חָמֵץ" (שמות יב, לט), יהיה פֹעל-עבר או שם, והסגול בא שלא כמנהג כי לא מצאנו לו שני.
ובא שם-התֹאר על משקל זה – "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה" (תהלים ה, ה), "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ" (דברים טז, ג).
והשני פָּעֹל – שיהיה הפ"א בקמץ-גדול והעי"ן בחולם. כמו "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא" (שמות מ, לה), "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף" (בראשית מה, א), "אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם" (דברים כח, ס).
ובא קמץ-חטף תחת חולם במלה "וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹד" (שמות יח, כג) לפי שהיא מלרע מפני הו"ו.
ובהפסק – "גַּם־יָכֹ֑לְתִּי" (בראשית ל, ח); "לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹ֑לוּ" (שמות ח, יד); "הָרִים נָזֹֽלּוּ" (ישעיהו סג, יט) – ודגש הלמ"ד לתפארת המלה.
ושם-התֹאר על משקל זה – "גָדוֹל" "קָטֹן" "רָחוֹק" "קָרוֹב".