ספר מכלול (רד"ק)/הקדמת המדפיס

הקדמת המו"ל דפוס ליק - יצחק בן אהרן ריטטענבערג

הקדמת המעיר ומביא לבית הדפוס יצחק בן אהרן ריטטענבערג (יבא"ר)

שמע ישראל גוי אחד בארץ. מתחת סבלות מצרים הוציאך ד' אלקיך באותות ובמופתים נוראים, על הר אלקים זה סיני נגלה אדני בקדש, ואת הוד קולו בשפת קדשו שמעת מלהבות אש, ויוחקו בספר לדור אחרון על ידי משה רועה נאמן, גם נביאיך ומליציך הביעו רוחם בשפת קדשנו, ויעמדו לנס עד היום הזה, כל גוים יהללו מליצותיהם כי נעמו, ומי כל גאה ורם יתהלל לנאום נאום כשרי קדשנו מליצינו נביאנו אכן באבוד קרן ישראל נגדע גם חוטר שפתנו, מארצך הגלית ותתערב בלאומים, שפתך עזבת ככלי אין חפץ בו, ושפת נכר הארץ למדת את לשונך, דרכי דקדוקיה שממו, ותשכחנה כמת מלב. אין שריד לכללי דקדוקיה מאז היתה שָרָתִי בלשונות. אבל בכל החליפות והתמורות אשר עברו עליך בית יעקב ועל שפת קדשך, עוד ינון שמך ושפתך עד בלתי שמים, עוד פליטת תפארתנו (התנ"ך) מכל מחמודנו בימי קדש עומדת לנס עמים וקדושה יֵאָמֵר לה. ראוה חכמים (עד דור אחרון ינון שמם) ויחקו בספר דקדוקיה. ומי בכל בית דקדוק שפת עבר כדוד נאמן הלא זה הוא דוד בן יוסף אשר עליו אמרו המושלים "אם אין קמח, אין תורה". ועתה מכבדי ומוקירי יקהת אֵם, הֵא לכם ספר המכלול להרד"ק ז"ל אשר אין ערוך ליפיו, בו אסף המחבר כעמיר גורנה כל הכללים הנדרשים לדקדוק שפת עבר, ונדפס בקושטא בשנת רצ"ט, ובוויניציאה הבירה בשנת ש"ה בתבנית גדול ובתבנית שמינית, ובפיורדא בשנת תקכ"ג בתבנית שמינית. וכבר ספו תמו ולא נמצאו רק זער שם זער שם. על כן אזרתי כגבר חלצי לחדש נעורי הספר הלז ולהוציאו לאור עם נמוקי הרא"ב (הר' אליהו בחור) ופירוש ר' משה העכים, הכל כמו שנדפס בפיורדא. והוספתי עליהם הערות יקרות וזר זהב על מסגרתו קונטרוס אחרון בעשרה מאמרות המדברים בקצרה מדברים העומדים ברום עולם הדקדוק, אשר חנני בם החונן לאדם דעת. ועוד זאת וגדולה ביא כי הגהיתיהו מכל שבושי הדפוס אשר רבו כמו רבו בהדפוסים הקודמים כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים. ובקהל רב אודה לזקן בית החכמה החכם המפואר שד"ל הי"ו אשר עזרני בזה והודיעני חלופי הנוסחאות אשר נמצא בהכתב יד ישן על קלף אשר ת"י (תחת ידו) (והוא חסר עשרים דפים מתחלתו, וחבל על דאבדין). ות"ל (תהלה לאל) ברובם כוונתי לכל אשר כתוב שם. ואפיריון נמטייה להחכם המפואר ר' שמחה פינסקער מחבר ספר לקוטי קדמוניות אשר התעורר מעצמו ושלח לי ל"א דפין מהמכלול כ"י אשר היה ת"י (תחת ידו). ועברתי עליהן ומצאתי בהם מרגליות טובות, אף כי ברובו הוא משובש ואיננו מסכים עם הנדפס בכמהמקומות כי נלקה בחסר ויתיר, ועל כל זה קליפתו זרקתי ותוכו אכלתי כאשר יראה הקורא בהוספות ותיקונים אשר בסוף הספר. גם כתב איזה הערות יקרות מפז, הלא המה כתובים במכתביו בראש הספר הזה.

ועתה אחי ובני עמי חובבי שפת קדשנו ותפארתנו, אליכם אישים אקרא. בוזו כסף, בוזו זהב, ותנו כבוד להרד"ק ז"ל אבי המדקדקים, ואספו אל בתיכם הספר היקר הזה ולמדוהו את בניכם, ולשונם תטהר לדבר צחות ולא יאמרו עוד זָקנה אמנו, אחרי בלותה תהיה לה עדנה, ודוד מלת שפת ישראל חי וקיים ושפתותיו ידובבו בקבר. ואתם המקנאים בעם מבקרים משכילים! לאטו לי בספר הזה, אל תבהלו על פיכם לאמר בקרת בקרת! טרם תעברו על פני כל הספר מראשו ועד קצהו. וידוע תדעו כי הכנסתי בהערותי גם דברי מי שקדמני, בלי הזכיר שמם עליהם, מפני טעמים כמוסים עמדי, ועל כן אל תאשימוני בזה לגונב נאום. אחת שאלתי אותה אבקש, כי מקל הבִקרֶת אשר בידכם יהפך למקל נועם ותמלא הארץ דעה.

כ"ד הצעיר מוקיר שפת עבר ומתרפס לרגלי החכמים

יצחק בן אהרן ריטטענברג

ב"ך אדר שני מכלול יופי מהרד"ק זלה"ה לפ"ק