ספר חסידים/תשנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים תשנח
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

בפילגש בגבעה שתי פעמים ששאלו על ידי כהן שלא היה פנחס נפלו ובשלישי שהיה פנחס נצחו לכך כל העוזרים לשאינן הגונים שיתפללו הקב"ה מונע את הטוב מאת הקהל ומעלה על כל המסייעים כאילו גזלו הטובה מן הקהל ועתידים ליתן את הדין וכתיב (זכריה א טו) והמה עזרו לרעה וכתיב (מלאכי ב ט) נושאים פנים בתורה והתורה צועקת על כל יודעי התורה על כל שבידם למחות או מחניפים וכתיב (ירמיהו ב ח) ותופשי התורה לא ידעוני וכתיב (זכריה י ג) על הרועים חרה אפי לכך אם יש איש רע מעללים או בעל מחלוקת וגורם מריבות ויודע להרים קול בנעימות ורוצה להתפלל להוציא רבים ידי חובתן או יודע לתקוע בשופר אם יד הצדיקים תקיפה לא יתנוהו להתפלל או לתקוע בשופר לפי שאין קטיגור נעשה סניגור וכתיב (ישעיהו מג כז) מליציך פשעו בי וישאלו בני ישראל בה' ושם ארון ברית האלהים בימים ההם ופנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן עומד לפניו בימים ההם הרי מתחלה לא היה פנחס לכך נפלו מישראל. הרי כשהיה הצדיק משוח מלחמה ונקי היו נוצחים לפיכך אם שואלים לצדיק רצונך שפלוני קרובך יתפלל ביום הכפורים או לעצור המגפה ויודע שאחר יותר צדיק להתפלל ותלוי בו מוטב שאותו צדיק שיותר טוב יתפלל ואל יחשוב בשנאתו כיון שבעבור רבים הוא אל יחניף ואם יבא לידי מחלוקת אל ידבר שום דבר ואם בעבורו לא יעשו זה או זה למה יקבל שנאה וגם אל יאמר יתפלל פלוני אם אינו הגון רק ישתוק שלא יהא על ידו: