ספר חסידים/תקצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים תקצא
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

מי שעשה זכות גדול וקשה בעיניו לעשות וכופה את יצרו עד שעושה עדיף מן האיש שאין יצרו תוקפו מלעשותו. וכופה את יצרו עדיף ממי שעשה זכות גדול ואין יצרו תוקפו למונעו. ומי שעושה עון גדול ויצרו תוקפו גרוע ממנו אדם שעושה עון מועט ואין יצרו תוקפו לפי שעושה דוגמא להכעיס. וזכות שעושה לאחרים כגון תורה וצדקה כפי אותו הנהנה ממנו וכפי ההנאה הנהנה מקבל שכר. ויש שעושה מועט ובא לו לצדקה ועושה הרבה ואין לו זכות. כגון לאדם אחד אם יתן לו פשוטים הרבה בושת יש לו לקבל ממנו. וכשאומר אכול עמי היום אין לו בושת. זה לו זכות מועט ושכר הרבה. ויש עונשים חמורים על מה שאין כתוב בתורה יותר מעונשים של מצות שכתובים בתורה. שהרי על ידי עבירות שבתורה כתוב מיתות או עונש אחר אבל המונעים מלתת את הרשעים להריגה לא מצינו מה דינם. וראה כמה חמורים לפי שבני בנימין לא רצו לתת את החייבים בני ישראל לכך הרגו טף ונשים כמעט כל השבט ובעונש של תורה כתיב (דברים כד טז) לא יומתו בנים על אבות וכן בני עלי ששהו קיניהן של נשים על זה לא נאמר עונשו וראה כמה עונשים כמה דורות נכשלו בעונם: