ספר חסידים/תנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים תנב
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

ויש לילה שהנפשות יוצאות מן הקברות כגון בליל הושענא רבא יוצאות ומתפללות וכבר הלכו שנים והחביאו עצמן בבית הקברות ושמעו שאחת קוראה לחבירתה נצא ונתפלל יחדיו יצאו כל הנפשות והתפללו ובקשו רחמים כדי שלא יגזור מיתה על החיים גם אותם שימותו שישובו מדרכם הרעה ובחולי קל ימותו ועל כל ענין של חיים ושל מתים ועל עצמן למהר לסור דין מעליהם ומעל אחרים והגידו לקהלם. שנה אחרת בליל הושענא רבא הלכו שנים אחרים ויצאו מן הקברות רק בתולה אחת שמתה קודם שבת אמרו תצאי אמרה איני יכולה מפני כי אבי היה עשיר וירד מנכסיו וקברה בלא בגד ושמעו שמקצת הנשמות אמרו לא נקבץ יחדיו כי כבר שנים גילו עלינו לרבים אלא כל אחד ואחד יתפלל בקברו שלא ישמעו החיים ויגידו לעם וכעסו על האב ולקחו בגדים והלבישו לאותה בתולה ואם התכריכים בלו אין זה מונע הנשמה שהרי הגוף כלה והנשמה בתוך העצמות של מת חונה אף על פי שיוצא מן הגוף המת שהרי מעלה בזכורו מביא הרוח ע"י עפר שבולע מן המת. אחד לא ראה בליל הושענא רבה צל ראשו והתענה הוא ואוהביו הרבה צומות ונתן צדקה הרבה וחי כמה שנים אחר כן כדכתיב (משלי י ב) וצדקה תציל ממות: