ספר המצוות עשה צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות עשה צ - לשרוף בשר קודש שנטמא


היא שצוה לשרוף קדשים שנטמאו. והוא אמרו "והבשר אשר יגע בכל טמא(ויקרא ז, יט).

ובגמרא שבת (דף כה.) בא לבאר הטעם שבעבורו אסור להדליק בשמן תרומה שנטמא ביום טוב. ואמרו בזה "שבתון(ויקרא כג, ג) עשה הוא, והוה ליה יום טוב עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה. וענין זה המאמר עשיית מלאכה ביום טוב אסור, והעושה אותה עובר על מצות עשה, שהוא ביטל מצות עשה והוא אמרו יתעלה ביום טוב "יהיה לכם שבתון(ויקרא כג, כד). ועובר על מצות לא תעשה כי עשה את מה שהוזהר ממנו, והוא אמרו "כל מלאכה לא יעשה בהם", כלומר ביום טוב.

ושריפת קדשים הוא מצות עשה, ולכן אינו מותר לשרוף אותו ביום טוב, בעבור השורש שזכר: אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה. ושם גם כן אמרו (שבת כה.) כשם שמצוה לשרוף קדשים שנטמאו, כך מצוה לשרוף שמן תרומה שנטמא.

וכבר התבארו דיני מצוה זו בפסחים וסוף תמורה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/ase90