ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד

<< · ספר הבחור · מאמר ד · עיקר ד · >>

העקר הרביעי

בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בלי תוספת אות

א

דע כי נמצאים שמות מגזרה זו זולת תוספת אות ואינם רק של שני אותיות, ותמיד פ"א-הפעל נקודה באחת מן חמש תנועות הגדולות. בקמץ, כמו זָר, צָר, רָע. ובצרי, כמו גֵּר, צֵד, עֵד. ובחירק, כמו סִיר, קִיר, עִיר. ובחולם – אוֹר, יוֹם, טוֹב. ובשורק, כמו שׁוֹר, דּוֹר.

ב

אבל עם התנועות הקטנות לא נמצאים. ורובם אינם משתנים, והמשתנים משתנים באופנים מתחלפים, כמו מן יוֹם, יבא הרבוי וכנויו בקמץ, כמו יָמִים, יָמָיו וכולי, וכן מן רֹאשׁ – רָאשִׁים, רָאשָׁיו, ואין זולתם. וטוֹב יבא בסמיכות ובכנוי בשורק, כמו טוּב, טוּבוֹ וכולי, וזהו כשהוא שם דבר, אבל כשהוא תואר לא ישתנה עיין בשרשי רבי דוד קמחי.

ג

והקמוצים והצרוים לא ישתנו כלל. והסבה תתבאר לך במאמר זה בעקר ח. גם החרוקים והשרוקים רובם לא ישתנו, רק עִיר, יבא ברבוי בנוע היו"ד, כמו עֲיָרִים, עֲיָרוֹת. וכן שׁוּק יבא ברבוי בנוע הוי"ו – שׁוָקִים. וכן מן קוץ – "קְוֻצּוֹתָיו" (שה"ש ה, יא), ומן דּוּד נמצא "בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים" (דה"ב לה, יג).

ד

וגם נמצאים בנוע היו"ד בלשון יחיד, כמו בַּיִת, עַיִן, זַיִת, לַיִל, חַיִל, עַיִר. וכולם בטעם מלעיל, ולולי זה היתה צריכה היו"ד להיות דגושה כדין אחר תנועה קטנה. ובכל ארבע ההשתניות תנוח היו"ד בצרי. כמו בֵּית, בֵּיתוֹ; זֵית, זֵיתוֹ, זֵיתִים; לֵיל, לֵילוֹ, לֵילוֹת; אֵיל, אֵילִים. חֵיל, חֵילוֹ. והרבוי בנוע היו"ד בלשון רבים – חֲיָלִים. וכן מן עַיִר – "וַעְיָרִם" (בראשית לב, טז). והכנוי – "לַגֶּפֶן עִירוֹ" (בראשית מט, יא) – בחירק. ומלה בָּתִּים מלה זרה מאד בהיות הדגש אחר התנועה גדולה והטעם מלרע.

ה

גם נמצאים בוי"ו נעה בלשון יחיד, כמו אָוֶן, עָוֶל, מָוֶת, תָּוֶך – בקמץ ובסגול. ואין במשקלם בשלמים, כמו שזכרתי במאמר שלישי בעקר שני בסימן שביעי. ובסמיכות ובכנוי תנוח הוי"ו ברובם, כמו "בְּתוֹךְ הָעִיר" (בראשית יח, כד), "מוֹת יְשָׁרִים" (במדבר כג, י). וכן בכנוי "לִפְנֵי מוֹתוֹ" (דברים לג, א), "אֶל תּוֹכוֹ" (ויקרא יא, לג), "מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ" (ירמיהו ד, יד). ובתוספת ה"א בסוף בנוע הוי"ו, כמו מָוְתָה, עַוְלָה, וכן נמצא אחר בוי"ו נעה בכנוי – "בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (יחזקאל יח, כו). ושָׁוְא הוא ממשקל זה, אלא שהוקל ונהפך הסגול לשוא מפני נחות האל"ף, כי דינו שָׁוֶא.