ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג

<< · ספר הבחור · מאמר ג · עיקר ג · >>

העקר השלישי

בביאור השמות שהם בסגול

א

דע כי לא תמצא שֵם שתנועתו הראשונה סגול אם לא שאף התנועה השנית היא סגול, כמו בֶּגֶד, קֶבֶר, חֶסֶד, עֶבֶד ודומיהם. והם החלק היותר רב מהשמות, ונקראים שמות של שש נקדות, והם לעולם בטעם מלעיל. ואינם משתנים בסמיכות היחיד כלל, כמו "בֶגֶד פִּשְׁתִּים" (ויקרא יג, מז), "חֶסֶד אֵל" (תהלים נב, ג). אכן בכנוי היחיד יהפך הסגול הראשון לחירק והשני לשוא, כמו בִּגְדוֹ, קִרְבּוֹ. אבל חַסְדּוֹ, עַבְדּוֹ בפתח, בעבור החי"ת והעי"ן.

ב

ונמצאים רבים בפתח אפילו בלא סיבת אות גרונית, כמו מן רֶגֶל – רַגְלוֹ, ומן גֶּפֶן – גַּפְנוֹ, ודומיהם. אכן בשאר ההשתניות ישבו כלם על משקל השמות של שני קמצין. דהיינו, כמו שתאמר מן דָּבָר – דְּבָרִים, דִּבְרֵי, דְּבָרָיו, כן תאמר מן בֶּגֶד – בְּגָדִים, בִּגְדֵי, בְּגָדָיו, ומן חֶסֶד – חֲסָדִים, חַסְדֵי, חֲסָדָיו.

ג

ודע כי יש שמות מאלו של שש נקודות שבאים לפעמים בה' נקודות כמו נֶדֶר – חמשה מהם נֵדֶר בחמש נקודות, ושאר בשש נקודות. וכן שֶׂכֶל, חמשה מהם בשש נקדות, ושאר שֵׂכֶל בחמש נקדות. וכן רבים כיוצא באלה וידועין על פי המסורת, ואביא כל אלה בחבורי הגדול אשר התחלתי בו זה שלשים שנה, וטרם הולדו קראתי שמו סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת.

ד

גם נמצאים הבאים לעולם בחמש נקדות, כמו סֵפֶר, עֵגֶל, עֵשֶׂב, חֵלֶב, חֵלֶק, רובם עם החי"ת והעי"ן. אבל שם שתהיה בו התנועה הראשונה סגול והשנייה צרי, זה לא נמצא לעולם כאשר רמזתי בראש זה השרש.

ה

ודע כי בשני דברים נבדלים השמות של שש נקדות מאותם שהם לפעמים או תמיד בחמש נקדות. האחד כשיבאו אותם של שש נקדות בהפסק, דהיינו אתנח וסוף פסוק, ישוב הסגול הראשון לקמץ, כמו "אַף לְךָ אָ֑רֶץ" (תהלים פט, יב), "וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּֽגֶד" (יחזקאל יח, ז). ויש שישתנה אפילו בזקף, כמו "יִהְיֶה לִּי עָ֔בֶד" (בראשית מד, יז), וכן "מְתַחֲרֶה בָאָ֑רֶז" (ירמיהו כב, טו). ויש מהם שאפילו באתנח וסוף פסוק לא ישתנו לעולם, כמו מֶלֶךְ, תֶּבֶן ודומיהם. ונמצא אֶרֶץ שלא ישתנה בארבע מקומות וכלם במשלי ובתלים. וכן כל כֶּסֶף משתנה, חוץ מן "נֶחְפָּה בַכֶּ֑סֶף" (תהלים סח, יד) שהוא בסגול באתנח. והכלל הטעמים מן איוב משלי תלים יש להם דינים אחרים, כמו שתראה בספר טוב טעם. אבל אותם של חמש נקודות לא ישתנו לעולם לקמץ בהפסק.

ו

וההבדל השני הוא, שאותם של שש נקדות יבאו בכנוי היחיד לפעמים בחירק ולפעמים בפתח כמו שכתבתי לעיל, אבל של חמש נקודות יבאו לעולם בחירק, ואפילו עם אותיות הגרון לא ישתנה החירק על הרוב, כמו מן עֵשֶׂב – "עִשְּׂבוֹת הָרִים" (משלי כז, כה), ומן עֵקֶב – "עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ" (תהלים פט, נב). ויש ישתנה לסגול, כמו חֶלְקוֹ, עֶגְלוֹ, חֶלְבּוֹ, ובסמיכות הרבים – חֶלְקֵי, עֶגְלֵי, חֶלְבֵי וכולי, ובזה האופן תוכל להכיר אלו מאלו.

ז

ודע כי כל אלו שש נקודות כשיהיה למ"ד-הפעל חי"ת או עי"ן ישובו הסגול השני לפתח, כמו צֶמַח, פֶּרַח, שֶׁבַח, שֶׁבַע, רֶבַע. ואם יהיה עי"ן-הפעל חי"ת או עי"ן, ישובו שני הסגולים לפתח, כמו שַׁחַל, נַעַר, בַּעַר, נַחַל, שַׁחַר ודומיהם. אבל פֶּחָם וגֶחָל וכֶּחָשׁ, המה ממשקל הדגושים, רוצה לומר אם לא היתה החי"ת היו על משקל גַּנָּב, שַׁבָּת. והראייה כי לא ישתנו ברבויים, ונאמר "גֶּחָלִים", "בָּנִים כֶּחָשִׁים" (ישעיהו ל, ט). כי השמות הדגושים לא ישתנו כאשר הראה בעקר ה.

ח

ועוד כי הם כלם מלרע, והפתוחים כלם תמיד מלעיל, כמו אותם של שש וחמש נקודות. ובזה גם הם נבדלים מאותם של שני קמצין, כי הם אותם בטעם מלרע, כמו זָהָב, דָּבָר, עָשָׁן. ויש מעטים יוצאים מן הכלל.