ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג

<< · ספר הבחור · מאמר א · עיקר יג

העקר השלש עשרה

בביאור הוראת בנין הִתְפַּעֵל

א

כבר אמרתי כי הוא אב ותולדה, רוצה לומר פּוֹעֵל ופָעוּל, כי פעולותיו הוא פועל בעצמו לא בזולתו. כמו "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים" (ויקרא כ, ז), רוצה לומר: תהיו מקדשים את עצמכם. וזאת היא הוראתו העצמית, וכן הוראת בנין נִפְעַל במין השני כמו שכתבתי בעקרו עיין שם.

ב

ועוד יש לו הוראה אחרת, שלפעמים הוא מתדמה כאלו הוא מקבל הפעולה ואינו כן. והמשל "וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ" (דברים כט, יח), ר"ל שהוא יחשוב בלבו שהוא מבורך, אבל אינו כן. וכן "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב" (משלי יג, ז), ר"ל מראה את עצמו עשיר או רש ואינו כן, ודומיהם רבים.

ג

ודע שלא יבא זה רק בפעלים עומדים. אבל יש לך רשות לעשות כן בקצתן אפילו שלא נמצא במקרא, אך השמר לך שלא תעשה כן בפעלים יוצאים. והכלל, כי הבנין הזה לא יצא לעולם לזולתו. ואל תשעה דברי שקר האומרים שנמצא במקומות שהוא יוצא, כמו "וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ" (במדבר לא, כ), "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ" (במדבר לג, נד) ודומיהם, כי בטוב נוכל לפרש אותם באופן שהם פועלים בעצמם, ואין כאן מקום להאריך.

ד

ועוד נמצאו פעלים שלא יבאו כי אם בבנין הִתְפַּעֵל, כמו הִתְפַּלֵּל הִתְחַנֵּן ודומיהם, והם מפרשים כאלו הם מבנין הקל. וזהו כלל גדול, שכל פעל אשר לא נמצא כי אם באחד מהבניינים זולת הקל, תפרשהו כאלו הוא מבניין הקל. כמו נִשְׁבַּע, נִלְחַם בנִפְעַל, הִשְׁכִּים, הִשְׁלִיךְ בהִפְעִיל, כמו שכתבתי בשניהם.

נשלם המאמר הראשון

בשם אל אחרון וראשון.

ובשם שהוא אחד ואין שני

אתחיל המאמר השני.