ספרי על דברים כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

צח.

[ כי תצא למלחמה .] (סוטה מד) אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, במלחמת מצוה; אבל במלחמת חובה, הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. (כשישראל העושים רצונו של מקום, כל העכו"ם נעשים כסוס אחד, שנאמר (שמות טו) סוס ורוכבו רמה בים , וכי סוס אחד היה!) מתניתין.

כי תצא למלחמה על אויבך . במלחמת הרשות הכתוב מדבר.

על אויבך . כנגד אויבך אתה נלחם.

צט.

וראית סוס רכב . מה הם יוצאים אליך בסוס ורכב, אף אתה צא אליהם (בעם רב) [בסוס ורכב.

סוס ורכב . וכי סוס אחד הם, והלא כבר נאמר " עם רב "! אלא כשישראל העושים רצונו של מקום, כולם נעשים כסוס אחד].

לא תירא מהם, כי ה' א-להיך עמך, המעלך מארץ מצרים . מי שהעלך מארץ מצרים, הוא עומד לך בעת צרה.

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ק. והיה כקרבכם אל המלחמה . יכול זה יום שקרבים בו למלחמה? כשהוא אומר שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה . אמור, הא מה תלמוד לומר והיה כקרבכם אל המלחמה ? (סוטה מב) כיון שמגיעים לספר (=גבול) , כהן מתנה עליהם כל התנאים הללו.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קא.

ואמר אליהם שמע ישראל. מי האיש הירא ורך הלבב. ויספו השוטרים . למה נאמרו כל הדברים הללו? שלא יהיו ערי ישראל נשמות.

[או] כדברי ר' יוחנן בן זכאי, בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות, מפני הירא ורך הלבב . כשהוא חוזר, יאמרו "שמא בנה בית", "שמא ארש אשה". וכולם היו צריכים להביא עדותן חוץ מן הירא ורך הלבם (אולי "לבב") , שעדיו עמו.

שמע קול הגפת תריסין ונבעת, קול צהלת סוסים ומרתית, קול תקיעת קרנים נבהל, רואה שימוט סייפים ומים שותתין על ברכיו.

קב.

(ד"א) (סוטה מב) ואמר אליהם שמע ישראל . על אויביכם ולא על אחיכם. לא יהודה על שמעון [נ"א בנימין], ולא שמעון על יהודה. שאם תפלו בידם ירחמו עליכם, כענין שנאמר (ד"ה ב כח) וישבו בני ישראל מאחיהם וגו', ושם היה נביא לה' . ועתה בני יהודה וירושלים אתם אומרים וגו' . ונאמר להלן ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל מערומיהם הלבישו וגו' . על אויביכם אתם הולכים, שאם תפלו בידם אין מרחמים עליכם.

אל ירך ללבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם . אל ירך לבבכם , מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות. אל תיראו , מפני הגפת תריסין ושפעת קלגסים. ואל תחפזו , מקול הקרנות. ואל תערצו , מקול הצוחה. כדרך שהכנענים עושים, מגיפים ומריעים וצווחים ורומסים.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קג.

[כי ה' א-להיכם . הם באים בנצחונו של בשר ודם,] ואתם באים בנצוחו של מקום.

כי ה' א-להיכם ההולך עמכם, להלחם לכם עם אויביכם . מי שהיה עמכם במדבר, הוא יהיה עמכם בעת (צרה) [מלחמה]. וכן הוא אומר, להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם , מנחשים ועקרבים ורוחות הרעים.

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קד.

(סוטה מג) עד כאן משוח מלחמה מדבר, מכאן ואילך ודברו השוטרים .

(אפילו אלמנה אפילו שומרת יבם, או אפילו שמע שמת לו אחיו במלחמה, חוזר).

הכל שומעים דברי כהן מערכי המלחמה, והם חוזרים ומספקים מים ומזון לאחיהם, ומתקנים את הדרכים.

ודברו שוטרים . יכול דברים (אחרים) [של עצמם]? כשהוא אומר ויספו שוטרים לדבר אל העם , מלמד שהם הדברים [של עצמם]. ומה תלמוד לומר ודברו השוטרים ? כיון שהתחיל (שוטר) [כהן] לדבר, (כהן) [שוטר] משמיע להם כתנאים האלו.

קה.

מי האיש אשר בנה . (סוטה מג) אין לי אלא בונה, ירש לקח ניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר מי האיש .

קו.

( אשר בנה ) בית . אין לי אלא בית, מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצר? תלמוד לומר אשר בנה . יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר " בית ". מה בית מיוחד שהוא בית דירה, יצאו אולו שאינם בית דירה.

ולא חנכו . פרט לגזלן.

קז.

ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] דברי כהן מערכי המלחמה, וחוזר.

פן ימות במלחמה . אם אינו שומע לדברי כהן, סוף שהוא מת במלחמה.

קח.

ואיש אחר יחנכו . יכול (דודו ובן דודו) [בנו או בן אחיו]? נאמר כאן " אחר " ונאמר להלן (דברים כח) " אחר ", מה " אחר " האמור להלן נכרי, אף " אחר " האמור כאן נכרי.

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קט.

ומי האיש אשר נטע . (סוטה מג) אין לי אלא נטע, ירש לקח ניתן לו במתנה מנין? תלמוד לומר מי האיש ( אשר נטע ).

כרם . אין לי אלא כרם, מנין חמשה אילני מאכל [מחמשה מינים]? תלמוד לומר אשר נטע . יכול אפילו ארבעה אילני מאכל, וחמשה אילני סרק? תלמוד לומר כרם .

קי.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין לי במשמע אלא כרם.

ולא חללו . פרט למבריך, פרט למרכיב.

ילך ושוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן מערכי המלחמה, ויחזור.

פן ימות במלחמה . אם לא ישמע לדברי כהן, סוף מת במלחמה.

ואיש אחר יחללנו . יכול (דודו או בן דודו) [בנו או בן אחיו]? נאמר כאן " אחר " ונאמר להלן " אחר "; מה " אחר " האמור להלן נכרי, אף " אחר " האמור כאן נכרי.

קיא.

ומי האיש אשר ארש אשה . (סוטה מג) אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.

ולא לקחה . באשה הראויה לו. פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין ולממזר.

ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן ויחזור, [ויספיק מים ומזון ויתקן את הדרכים].

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קיא.

ומי האיש אשר ארש אשה . (סוטה מג) אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.

ולא לקחה . באשה הראויה לו. פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין ולממזר.

ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן ויחזור, [ויספיק מים ומזון ויתקן את הדרכים].

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קיב.

ויספו השוטרים לדבר אל העם . ??? שהם הדברים [של עצמם].

הירא ורך הלבב . שיש עבירה בידו בסתר, ילך ושוב לביתו.

רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר, (הירא) ורך הלבב, זה בן (מלקות) ארבעים.

קיג.

ולא ימס את לבב אחיו כלבבו . מלמד שאם היה אחר מתירא מן העבירה שבידו, כולם חוזרים ובאים.

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קיד. והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם, ופקדו שרי צבאות בראש העם . (סוטה מד) בעקבו של עם מעמידים זקפים מלפניהם [וזקפים מאחריהם], וכשילים של ברזל בידיהם. וכל המבקש לחזור, הרשות בידן לקפח את שוקיו. שתחלת ניסה נפילה, שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם . במה דברים אמורים, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קטו.

כי תקרב אל עיר . במלחמת הרשות הכתוב מדבר.

אל עיר . ולא לכרך.

אל עיר . ולא לכפר.

קטז.

להלחם עליה . ולא להרעיבה ולא להצמאיה (אולי "להצמיאה") ולא להמיתה במיתת תחלואים.

קיז.

וקראת אליה לשלום . גדול השלום, שאפילו (מתים צריכים שלום, גדול השלום שאפילו) במלחמה צריכים שלום.

גדול השלום, שאפילו [מתים צריכים שלום.

גדול השלום,] שדרי רום צריכים שלום, שנאמר (איוב כד) עושה שלום במרומיו .

גדול השלום, שחותמים ברכת כהנים בשלום.

ואף משה היה אוהב שלום, שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, דברי שלום .

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קיח.

והיה אם שלום תענך . יכול אפילו מקצתן? תלמוד לומר ופתחה לך , כולה ולא מקצת.

קיט.

והיה כל העם הנמצא בה . לרבות כנענים שבתוכה.

יהיו לך למס ועבדוך . אמרו "מקבלים עלינו מסים ולא שעבוד", "שעבוד ולא מסים" - אין שומעים להם; עד שיקבלו עליהם זו וזו.

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קכ.

ואם לא תשלים עמך, ועשתה עמך מלחמה . הכתוב מבשרך, שאם אינה משלמת עמך, סוף שהיא עושה עמך מלחמה.

וצרת עליה . אף להרעיבה אף להצמיאה אף להמיתה במיתת תחלואים.

ונתנה ה' א-להיך בידה. אם עשית את כל האמור בענין, סוף שה' א-להיך נותנה בידך.

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קכא.

והכית את כל זכורה . שומע אני אף הקטנים (שבתוכה)! ת"ל רק הנשים והטף ( והבהמה ). או אינו אלא טף של נקבות? אמרת, ומה מדין שהמית את הנקבות הגדולות, החיה את הקטנות; כאן שהחיה את הגדולות, אינו דין שהחיה את הקטנות! הא אינו אומר כאן " טף " אלא טף זכרים.

( רק הנשים והטף והבהמה ) ואת כל שללה תבוז לך . יכול תהיה ביזתם אסורה לך? ת"ל תבוז לך , ואכלת שלל אויביך .

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קכב.

כן תעשה לכל הערים הרחוקות . הרחוקות בתורה הזאת ואין קרובות בתורה הזאת.

( אשר לא מערי הגוים האלה הנה ) רק מערי העמים האלה לא תחיה כל נשמה . (סנהדרין סז) בסייף.

כי החרם תחרימם . יכול ביזתם תהיה אסורה לך? ת"ל (דברים ו) ובתים מלאים כל טוב .

החתי והאמורי הכנעני . כשהוא אומר כאשר צוך ה' א-להיך , לרבות את הגרגשי.

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קכג.

למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות . מלמד שאם עושים תשובה, אין נהרגים.

וחטאתם לה' א-להיכם . אם לא עשיתם כל האמור בענין, נקראים חטאים לה'.

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קכד.

כי תצור אל עיר . במלחמת הרשות הכתוב מדבר.

אל עיר . ולא לכרך.

אל עיר. ולא לכפר.

קכה.

ימים רבים . " ימים " שנים " רבים " שלשה. [מגיד שתובע שלום שנים ושלשה ימים, עד שלא נלחם בה. ואע”פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר ויבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי . ד"א,] מכאן אמרו, (שבת יט) "אין צרים על עיר של עובדי כוכבים, פחות משלשה ימים קודם לשבת, [ואם התחילו אין מפסיקים. ואין מפליגים בספינה לים, אלא ג' ימים קודם לשבת". בד"א בדרך רחוקה, אבל בדרך קרובה מפליגים אותה.

קכו.

להלחם עליה לתפשה . ולא לשבותה.

לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן . אין לי אלא ברזל, מנין אף למשוך ממנה אמת המים? ת"ל לא תשחית את עצה , בכל דבר.

(ד"א, כי תצור אל עיר , מגיד שתובע שלום ב' ג' ימים עד שלא נלחם בה. וכה"א (ש"א ב) וישב דוד בצקלג ימים שנים . ואין צרים על עיר תחלה בשבת, אלא קודם לשבת ג' ימים. ואם הקיפוה ואירעה שבת להיות, אין השבת מפסקת מלחמתה. זו אחד מג' דברים שדרש שמאי הזקן, (שבת יט) אין מפליגין את הספינה לים הגדול, אלא ג' ימים קודם לשבת. בד"א - בדרך רחוקה, אבל בדרך קרובה מפליגים אותה).

קכז.

כי ממנו תאכל . מצות עשה.

[ ואותו לא תכרות . זו מצות לא תעשה.

כי האדם עץ השדה ]. שחייו של אדם (אינו אלא) מן האילן. ר' ישמעאל אומר, מכאן חס המקום על פירות האילן, ק"ו מאילן. ומה אילן שעושה פירות, הזהירך הכתוב עליו; פירות עצמם, על אחת כמה וכמה. [ד"א,] [הא אם מעכבך] לבא מפניך במצור - קצצהו.

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קכח.

רק עץ אשר תדע . (ב"ק צא) זה אילן מאכל.

כי לא עץ מאכל הוא . זה אילן סרק. אם סופנו לרבות את אילן (סרק) [מאכל], מה ת"ל [ כי לא ] עץ מאכל ? שאילן סרק קודם לאילן מאכל.

קכט.

יכול אפילו מעולה ממנו בדמים, וכדברי ר' אלעזר ברבי שמעון? ת"ל [ רק וגו' ] אותו תשחית .

קל.

וכרת . עשה אתה ממנו תקון וכדכיאות.

ובנית מצור ( על העיר ). עשה אתה לו מיני מטרניאות.

( ובנית מצור ) על העיר . מביא אתה לה בליסטריאות.

עד רדתה . אפילו בשבת.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כ - פירוש מלבי"ם על הספרי.

קיצור דרך: mdrjhlka-dm-20