לדלג לתוכן

סמ"ע על חושן משפט עח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

[עריכה]

הקובע זמן לחבירו כו'. דוקא בקבע לו זמן דגילה הלוה דעתו דצריך להמעות עד שיכלה הזמן משא"כ בסתם הלואה וכמ"ש המחבר והטור בס"ס זה:

ותבעו תוך הזמן כו'. היינו כשהתובע טוען ברי אבל לא כשטוען שמא. מרדכי ריש ב"ב ד"מ א':

ואפי' מיתמי כו' ולא חיישינן שאבוהון התפיס לב"ח צררי דכיון שהוא בתוך הזמן וא"א לנגשו אין מדרך האדם להתפיס צררי אשר"י:

אם הי' מלוה בשטר מדמסיק וכ' הטור והמחבר או אפי' בעל פה ונתקבל העדות בחיי אביהן משמע דבשטר אי"צ קבלת עדים מחיים והיינו מטעמא דקי"ל דמקיימין שטר שלא בפני בעל דין וה"ה בקטנים דכשלא בפניהן דמי וכל שנתקיים השטר הרי הוא כאלו נתקיימו חתימתן בב"ד מיד בשעת חתימתן בעוד שאביהן קיים וכ"כ הרמב"ם בהדיא בפרק י"ב דמלוה וכ"פ המחבר בהדיא לקמן סי' ק"י ס"ו וגם שם לפני זה בס"ד ביורש גדול שנתן נכסי מוריש לקטן ואף שהטור בשם הרא"ש פסק שם בשניהם דאין מקיימין בקטנותו הא כתבתי שם בדרישה ובסמ"ע דהיינו דוקא במילי דצוואה או כשמטא זמן לגבות ע"ש ובסי' מ"ז מ"ש עוד מזה ודוקא בשטר שכבר נחתמו בו עדים הקילו בקיומו וכמ"ש קיום שטרות דרבנן אבל במלוה ע"פ אין מקבלין העדים שלא בפני בע"ד וקטן כשלא בפניו דמי:

ואמר ליה פרעתיך כו'. פי' ופסקו עליו דאינו נאמן לומר פרעתיך אפי' לאחר זמן וע"ל סי' ע"ט:

מופקדין בידו ועוסק בהן לצורך כו'. דע דבהגהת אשר"י חילק בין מלוה דלהוצאה נתנה לידו ובין פקדון שאסור לו ליגע ביה ומהרי"ק שורש פ"ט חילק בין מעות שנתנה להוצאה לטובתו דאינו נאמן ובין מעות שנתנה לידו להוציאן לטובת הנותן לו דנאמן לומר החזרתי לך ומור"ם ס"ל כאן זה לפשוט דבפקדון לא אמרינן החזקה דאין אדם מחזיר פקדון תוך זמנו דהא לא אמרו אלא אין אדם פורע תוך זמנו והיינו הלואה וכמ"ש ג"כ המחבר בר"ס זה ובא כאן ללמדינו דאף במעות דנתנה לידו להוציאן אם ההוצאה הוא לטובת הנותן אין שייך בו החזקה ודמיא לפקדון והא דקרי ליה פקדון משום דאין על המקבל אחריות דומיא דפקדון והיותר נראה להגיה בידו ואסור ליגע בהן או עוסק וכ"כ בד"מ:

ואינו נאמן לומר שפרע כו'. וסיים שם וכן הדין בפדיון הבן:

כל קונטרס מיד כו'. נראה דדוקא קונטרס קאמר ולא כל דף ודף מפני שהדף הראשון מהקונטריס מדובק להאחרון נמצא כל המונח תוכו שם א' עליו:

מלאכה המתפרדת ע"ל בסי' קנ"ז בדברי הטור והמחבר בשוכר בנאים לבנות לו כותל:


סעיף ב

[עריכה]

אם מת בתוך הזמן כו'. גם בבא לטרוף בחיי המוכר בתוך הזמן כתב הטור פלוגתא זו בסי' קי"ד סי"א והטור והמחבר שכתבו כאן מת משום דבטור לא כתב כאן אלא דעת רבינו האי והרא"ש דפסקו דצריך שבועה וכתבו מת לרבותא דאף על גב דביורשים א"צ שבועה בלקוחות צריך שבועה והמחבר נמשך אחר ל' הטור וגם יש בו רבותא דבמת בתוך הזמן אף שלא בא לטרוף עד אחר כלות זמנו אפ"ה י"א שא"צ שבועה כיון דיתמי אינם אומרים ששלמו לו והלוה מת בתוך זמנו אבל לקמן בסי' קי"ד איירי בבא לגבות תוך הזמן דאי לאחר הזמן פשיטא דלכ"ע צריך לישבע כיון דהלוה עדיין חי שמא פרע ושם נקט דינו בחי לרבותא דדעת הרמב"ם שכ' בשמו דא"צ שבועה ללמדינו דאע"ג דאם בא ליפרע מלוה עצמו צריך שבועה אבל מלקוחות א"צ שבועה:

ובא לטרוף. פי' לגבות קרקעות מהלקוחות שקנו אחריו:

וי"א שצריך ואינו דומה ליתמי דגבינן מנייהו בלא שבועה כנ"ל משום דביתמי אם איתא דפרעי' הוה מצו' אביהן בשע' מיתה והיו היתומים או האפטרופסים שלהן טוענין לפני ב"ד שאביהן צוה לאמר שפרעו משא"כ בלקוחות דאיכא למימר שצוה בשעת מיתה והלוקחים אינן יודעין מצוואה דיטענו כן בב"ד ובע"ש כ' הטעם דאביהן אינו חש לטובת הלקוחות מ"ה לא פקיד בשעת מיתה ומ"ש נראה עיקר:

דצריך המלוה לישבע הטעם דכיון דהלוה טוען ברי שפרעו משא"כ ביתמי דאין כאן מי שטוען ברי שפרעו והב"ד אינן טוענין בעד היתומים טענה שאינה שכיחא דהיינו שפרעו בתוך זמנו:


סעיף ג

[עריכה]

שלא קבע לו זמן. לאו דוקא אלא ה"ה קבע לו זמן ועבר זמנו ובשניהן אם לא אמר הנתבע השבע לי שלא פרעתיך נוטל בלא שבועה ואם טען השבע לי נשבע ונוטל כמ"ש בר"ס פ"ב וק"ל:

הני מילי כשתובעו כו'. דברי המחבר צ"ע דאף שכתב הטור בסוף זמנו לא לענין פרעון ביומו כ"כ דא"כ קשה דידיה אדידיה דהא בר"ס זה כ' דאם אמר בתחלת היום שפרע אינו נאמן משמע הא אחר תחלת היום נאמן לומר כן אלא נקט סוף היום משום דכתב עליה נאמן לומר פרעתיך בתוך זמנו במיגו דאי בעי אמר היום פרעתיך ובזה אינו נאמן כי אם בסוף היום דאז דוקא יש לו מיגו דאי בעי אמר היום בתחלת היום התחלתי למנות לך המעות (משא"כ בתבעו בתחלת היום ואמר שפרע קודם לכן שהיה אז תוך הזמן וכנ"ל) ופרעתיך ושכחת משא"כ כשעומד באמצע היום דכלו' הזמן דניחא ליה טפי למימר פרעתיך בתוך הזמן ממה שיאמר היום פרעתיך דאין מדרך העולם לשכוח הפרעון בזמן קצר כזה וה"ל מגו דהעזה וכ"כ התוס' ובע"ת בהדיא וכמ"ש לשונם בדרישה ע"ש ודוק:


סעיף ד

[עריכה]

תבעו אחר זמנו כו' צ"ע הא כבר כתבו בסי' שלפני זה ולמה חזר וכתבו המחבר וליכא למימר דחזר וכתבו והוסיף דצריך לישבע היסת דזה פשיטא דלעולם לא ימלט משבועת היסת בטענת ברי:


סעיף ה

[עריכה]

ה"ג נפטר המלוה תוך הזמן והוציאו יורשיו השט"ח והלוה הוציא כ' פרעון והוא תשובת הרא"ש והביאה הטור כן בסי' ע"א סט"ו והיא כתובה בחזה התנופה והביאה מהרי"ק בשורש ס"ו והב"י כתבו ג"כ כאן כמ"ש המחבר בטעות שהרי כתב שם וגם כאן בצדה המרא' מקום שכתוב' התשובה בחזה התנופה ושהביאה מהרי"ק שם:

נתבאר בסי' ע"א. ע"ש בסי"א בדברי המחבר ושם אינו מפורש דאיירי כשכתב באותו כ' שפרעו בתוך זמנו אבל בטור מפורש שם זה ביאור היטב בסט"ו:


סעיף ז

[עריכה]

היינו דוקא בקובע זמן כו'. הטעם כבר כתבתי בר"ס זה דכיון דביקש מתחלה זמן מהמלו' גילה דעתו שצריך להמעות עד סוף הזמן ועמ"ש בפרישה ובסמ"ע בסי' ס"ח עוד מזה: