סמ"ע על חושן משפט נ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
שטר בעדים שכתוב כו': כל שחתומים עליו עדים אפי' לא כתוב בו בפנינו עדים אלא בלשון כתיבת יד דין שטר יש לו וכן מוכח בטור וכמ"ש בסוף סי' מ"ו [מ'] ולק' בסי' ס"ט וכן כתב בבית יוסף ובפרישה ע"ש:
וה"ה פסק כו': היינו למ"ד דאינו נאמן לומר פרעתי נגד פסק דין וכמ"ש לעיל בסי' ל"ט ס"י דאל"כ להוי נאמן לו' אינני חייב לך במיגו דפרעתי כמו בכתיבת יד הנ"ל וק"ל:
ודוקא שבא מחמת אותו פלוני כו': פי' שבא מכחו ומכח תביעתו והטעם דכיון שכתוב בשטר שם המלו' הוא עיקר ומ"ש בו עוד ולכל המוציאו הו"ל כאלו כתב בו ולבאי כחו וע"ל סי' ס"א ס"ד וסי' ס"ו ס"א:
ואם נכתב שובר כו': זה קאי ארישא אאם לא נזכר בו שום מלוה אבל אם כתב בשטר שחייב לפלוני או לכל מי שמוציאו דאז צריך לבוא האחר בכח אותו פלוני נראה דלא מהני בזה השובר שביד הלו' אף שיאמר הלו' פלוני הנחתם בשובר בא בכחך ושלמתי לו על פי השובר ולא עוד אלא אפי' אם כתוב בשובר בפי' שבא בכח של אותו פלוני וקיבל מעות מזה הלוה ל"מ דלא מצי לחייב בהודאתו לאחר ולאורועי כתב יד כלזמן שאין ידוע שהיה לו כח מהמלוה כנ"ל: