סמ"ג לאו שמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · סמ"ג · לאו · שמד · >>


מצות לאו שמד - לא למכור מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים

שלא לבקר מעשר בהמה, שנאמר "לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל". ותניא בת"כ [סוף פרשת בחוקתי] "לא יבקר" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וכל מבחר נדריכם", יכול יהא בורר ומוציא את היפה? ת"ל "לא יבקר בין טוב לרע", בין תם בין בעל מום, וחלה עליו קדושה. ולא שיקרב בעל מום אלא יאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבד.

במסכת בכורות [דף ל"ב] תניא בבכור נאמר "לא תפדה" ונמכר חי; במעשר נאמר "לא יגאל" ואינו נמכר, לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מום. ומפרש רב אשי [שם] דלא יגאל דמעשר לא ימכר הוא דכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קודש לא יגאל אימתי עושה תמורה מחיים ואימתי אינו נגאל מחיים, הא לאחר שחיטה נגאל ומי איכא מידי דמחיים דאלים למיתפס פדיונו לא מיפריק ולאחר שחיטה דלא אלים למיתפס פדיונו מיפריק אלא ש"מ לא יגאל לא ימכר הוא ומקשה ולכתוב רחמנא לא ימכר אי כתוב רחמנא לא ימכר הוה אמינא איזדבוני הוא דלא מיזדבן דהא קעביד עובדא דחול אבל איפרוקי מיפריק להכי כתב רחמנא לא יגאל דלא איזדבוני מיזדבן ולא איפרוקי מיפרק.