סמ"ג לאו רלט
"ולא תשבעו בשמי לשקר". ותניא [בת"כ פרשת קדושים פ' ג'] לפי שנאמר "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" אין לי אלא בשם המיוחד בלבד; מניין לרבות כל הכנויין? תלמוד לומר "לא תשבעו בשמי לשקר", בכל השמות שיש לי. [בשבועות דף כ'] ולמדנו מכאן אזהרה לשבועת ביטוי האמור במקרא "או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב" כלומר אוכל ולא אוכל ומריבוי לכל אשר יבטא מתרבה לשעבר כגון אכלתי ולא אכלתי.
ברבי עקיבא בשבועות [דף כ"ה] נשבע על אחת מאלו ושיקר, כגון שנשבע שלא יאכל ואכל או נשבע שאכל ולא אכל, הרי זה שבועת שקר כרבין אמר רבי יוחנן בשבועות [דף כ"א] ולוקה אם במזיד היה. ואם בשוגג מביא קרבן עולה ויורד שנאמר "ונעלם ממנו והוא ידע ואשם".