נתיבות המשפט/חידושים/קסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משום יישוב הארץ:    דעמדו חכמים על דעתן שהראשון ודאי יטע אחרים כמו שנטעו מתחלה משא"כ זה אם יטלם הראשון לא יטע אחרים [סמ"ע]:

כל שלשה שנים:    הטעם דבתוך ג"ש יכול בעל האילן לומר אילו נטעתי זתים חדשים היה פירותיהן ערלה וע"י גוש עפר משלי נסתלק מהם הערלה משא"כ לאחר ג"ש יכול השני לומר אי לאו אילך הי' נטעתי מחדש ואין הראשון יכול לומר כמו שנהנית עמי תוך ג"ש מחצי פירות כן אהנה עמך לאחר ג"ש דיאמר לו השני אילו נטעתי חדשים אף תוך ג"ש שלא הייתי יכול לאכול פיריתיהן מ"מ הייתי יכול לזרוע תחתיהן משא"כ עתה שהן גסים לא אוכל לזרוע תחתיהן [סמ"ע]:

הכל לבעל הקרקע:    ואף שהפירות בתוך ג"ש הן ערלה מ"מ נ"מ לענין נופות האילן או אם נתעבה האילן [סמ"ע]}} דמי זיתיו:    ובתוך ג"ש א"צ ליתן לו מיד דמי זיתיו אלא נותן לו חצי פירות סמ"ע]: והט"ז חולק וס"ל דצריך לשלם מיד דאיך ישתמש בעל הקרקע בזיתים של חבירו בע"כ כיון דצווח דלא ניחא ליה בהפירות:

פחות מד':    דאין אדם מקפיד על כך מסתמא [סמ"ע]: