נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/ב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ב[עריכה]
תשובה
לכבוד אהובי הרב המאה"ג שגדלוהו וכו' כבוד מוהר"ר ליב איגר נר"ו:
מכתבו מן ט"ו העבר הגיעני שבוע זה ושמחתי בשלומו ובשלום תורתו. וע"ד שאלתו שאלת חכם עם חוות דעתו הרמה, וזה תורף דבריו. שלש ארצות שהמה צמודות יחד בנתינת המס כי כלן תחת מושל אחד הם יושבים ופעם אחת לחמש או שש שנים המה מתוועדים יחד לחלק נתינת המס לכל גליל וגליל לפי ערכו ולפי השגת יד יושבי הגלילות וכל ריב ומשפט המסתעף ביניהם בעסק זה יקריבו משפטם לפני שלשה רבנים יושבי הגלילות ההמה כל אחד מבורר מגליל שלו וכך דרכם מכמה שנים הגם שיש לרב המבורר קרובים בעלי ערך בגליל שלו ולפי הדין פסול הוא לדון בזה כי לפי ערך המס על כלל הגליל יושת אחר כך המס על קרוביו בעלי הערך עם כל זה מעולם לא הקפידו בזה ונהגו כך שלא לפסול הרב המבורר עבור קרוביו, וכמו כן יש אילי הארץ תקיפים גדולים בגלילות ההם אשר בודאי אימתן מוטל על הבריות ומסתמא גם על הרב המבורר שלהם אשר אתם שוכן בגליל אחד ובידם להטיב ולהרע עם הרב המבורר וג"כ ע"פ הדין היה לו להרב להסתלק מדין זה דלא גרע מעשיר מוחזק לאלם בעירו שמוציאין אותו לדון בעיר אחרת כמבואר בח"מ סימן י"ד סוף סעיף א' בהג"ה אעפ"כ מעולם לא דקדקו הארצות הנזכרים זה על זה בכל אותן הדברים ותמיד היו עומדים למשפט לפני שלשה מבוררים הנ"ל. כך נהגו זה שנים רבות יותר מארבעים שנה ועתה רוצים שני גלילות לפסול המבורר של גליל יהודה לפי שקרוביו של המבורר המה בעלי ערכים בגליל יהודה ופסול הוא לדון לקרוביו. וגליל יהודה טוענים שבעסקי המס הולכים אחר המנהג וכבר נהגו כן אף שהיה להמבורר קרובים וגם כבר אירע שחמיו של המבורר היה בעל ערך ולא פסלוהו ואין לשנות המנהג ואינם יכולים שוב לפסול מבורר עבור זה, ועוד טוענים גליל יהודה אחר שאתם רוצים למחות ולסלק מבורר שלנו עבור קרוביו אף אנו טוענים לסלק שני מבוררים מגלילות שלכם מחמת תקיפי ואיתני ארץ שבגלילות שלכם שצריכים הרבנים שוכני הגלילות ההם להתירא מהם וגם אנחנו טענותינו נסתמים בראותנו רבני גלילות שלכם המתיראים מקציניכם יושבים על המשפט, וממ"נ אם הולכים אחר המנהג גם מבורר שלנו אין לפסלו שכבר נהגו שלא לפסול רב המבורר מחמת קרוביו ואם אין אתם רוצים לקיים המנהג ויקום על פי דת ודין א"כ ידונו רבנים אחרים ממקומות אחרים לגמרי חוץ מגלילות הללו. ועל זה פסק כבוד מעלתו שאין לעקור המנהג שכבר נהגו יותר מתלתא זימני ומביא ראיה מדברי רמ"א בסימן קס"ג סעיף ג' בהגה"ה שניה שכתב בכל עניני המסים הולכים אחר המנהג הקבוע בעיר שעשו כן ג"פ אע"פ שהוא מנהג גרוע וכו'. וגם בזה זיכה את גליל יהודה דאי לאו המנהג והיו מתנהגים ע"פ דין אז כמו שיכולים שני גלילות האחרים לפסול מבורר של גליל יהודה מצד קרוביו הכי נמי יכולים בני יהודה לפסול רבני הגלילות האחרים מצד תקיפתם של קציני יושבי הגלילות. ע"כ דברי מעלתו:
והנה בזה ודאי כל דבריו בנויים על אדני היושר וכל דבריו מבוארים בש"ע ויפה דן. אמנם כל זה הוא כל זמן שהמנהג קיים ואין בכח של שום מנהג לשנותו ולומר שרוצה דוקא דיינים כשרים ע"פ דין תורה. אבל הא ודאי שכלל הציבור כשם שיכולים לקבוע מנהג כך יכולים לבטל המנהג על להבא ולשוב לדת של תורה וכמבואר בהגהת רמ"א שם שכתב שאם היו רגילים לתת ע"פ הערכה יכולים לשנות וליתן ע"פ השבועה שהם כשותפין וכו', וא"כ כיון ששני הגלילות המה רוב נגד גליל יהודה ודאי שאף שנהגו עד הנה להכשיר פסולי קורבה יכולים עכשיו לשנות ולפסול פסולי קורבה. ואמנם נגד זה ודאי שיכולים גליל יהודה לומר כיון שבטל המנהג בטל הוא לגמרי וצריכין הדיינים להיות כשרים לגמרי הן מצד הקורבה והן מצד שאר דברים המעכבים בדיינים:
ומעתה נבוא לטענתן של בני יהודה שרוצים לפסול רבני שני הגלילות מלהיות דיינים מצד תקיפתן של הקצינים בגלילות. הנה מהרי"ק בריש שורש א' כתב דאם הדבר נוגע רק לגדולי העיר יכול הנתבע אף שהוא מאותו העיר לעכב ושלא לדון בעירו משום דמסתמא מילייהו של גדולי העיר משתמען אצל דייני עירם עיין שם. הרי אפילו אינם אלמים ולא אנשי זרוע אפ"ה אם המה גדולי העיר משתמען מלייהו יותר ומסתתם צד שכנגדו, והא ודאי שבנדון שלפנינו בלי ספק שכל רב משתמען אצלו מלייהו של כלל בני הגליל שלו וכל פרנסתו וחיותו הוא מהם וכן כתב הב"י בסימן י"ד בבד"ה בשם תשב"ץ וז"ל נשאלתי על אחד שהזמינוהו גדולי העיר ופרנסים אשר כל דברי העיר נחתכים על פיהם והנדון אומר איך אדון בעיר הזאת הלא אימתכם מוטל על הדיינים וכו' ופסק שילכו לדון למקום הסמוך וכיוצא בזה ראיתי לד' זקני וכו' שלא לבוא ולדון עם ר"א וכו' מפני שהיה ראש העיר וכו' ומביא שם כמה מעשים מגדולי הדור שדנו כן ועשו הלכה למעשה. וזה עצמו הוא מה שמביא מהרי"ק בשורש א' הנ"ל וגם הב"ח בסימן י"ד מביא כל זה ושכן מבואר במרדכי הארוך וכתב בכנה"ג שם אות ד' שגם בזמנינו שהתובע הולך אחר הנתבע אם הנתבע גדול בעירו בחכמה ובמעלה יכול התובע לומר שלא ידון בעירו לפי שדבריו לא יהיו נשמעים נגד הנתבע. הגם שרמ"א כתב בסימן הנ"ל בסוף סעיף א' בהג"ה ועשיר מוחזק לאלם בעירו וכו' משמע דוקא אלם. נלענ"ד שאינו סותר לכל דברי הגדולים הנ"ל דודאי מחמת עשרו אין שום חשד שישתמעו דבריו אצל הדיינים יותר מדברי שכננדו ואף שהדיין לכתחילה אומר לבוש כמותו כמבואר בסימן י"ח דמשמע שיש חשש שיסתתם טענת העני מ"מ היינו בלבוש איצטלא חשובה ביותר ושכנגדו לבוש בגדים בזויים ביותר כמבואר שם בדברי הסמ"ע והש"ך אבל בשביל עשרו לחוד אין שום חשש חשד שהדיינים יסבירו לו פנים ולא מסתתמי טענת שכנגדו ולכן בעינן דוקא מוחזק לאלם. אבל בגדול הדור או פרנס הדור שפיר אפילו מן הסתם חושב הבעל דין כשנגדו שהדיין מתיירא מפני גדולתו ומסתתמי טענותיו:
ולכן נלענ"ד פשוט דבני גליל יהודה יכולים לעכב גם כן על שני גלילות האחרים שלא יבררו רבנים מגלילות שלהם רק ממקומות האחרים. ואם שני הגלילות יטענו שכבר נהגו שלא לפסול רבני הגלילות בודאי שבני יהודה יכולים לומר ממ"נ אם מצד המנהג א"כ גם קרובים יכולים לדון ויכולים גם הם לברר מבורר שלהם. ולענ"ד כל דברים הללו פשוטים הם ואין צורך להרבות בראיות ויפה דן ויפה פסק מעלתו שאם בני השני גלילות יעכבו על גליל יהודה מלברר קרוב גם גליל יהודה יכול לעכב עליהם מלברר רבנים מקרב גלילותיהם, והנלע"ד כתבתי:
הק' יחזקאל סג"ל לנדא: