נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קו[עריכה]

תשובה

לכבוד הרב התורני האלוף מוהרי"פ לק"ק גירעמנד או גערמענד:

מכתבו קבלתי, וכל אמתלאות שלו לא יועיל לו על סידור הגט הזה במקום שלא סידרו עדיין גט מעולם. ומה שכתב א"כ איך התחילו לסדר הגיטין, תשובתו בצדו היה המתחיל גדול בתורה וגם לא ביחידי כי אם היה מכניף חכמי העיר ואם לא היו חכמים נמצאים היה כותב לגדולי ישראל אבל הוא בסידור הזה כולהו ליתנהו, וכבר שלחתי פסק שהגט הזה פסול ויראה גודל חסרונו בהלכות גיטין שגם בגט ששלח כאן לידי ליכא קוץ ממש בשום יו"ד דהיינו הקוץ התחתון השמאלי, גם שמונה שנתן עתה אמתלא שהסופר כתב בוי"ו בלי ידיעתו ומחמת שלא השגיח עד שנגמר הגט והיה סמוך למנחה. הנה הוא נתפס לבדאי הלא ביד הסופר גט שהתחיל לכתוב כמה שורות ונפסל וכתב גט אחר וגם בגט ההוא הראשון נכתב שמונה בוי"ו וא"כ כבר ראה שהסופר טעה בזה ולמה לא אמר לו שיכתוב חסר, ואמנם מה שכתב דמתקרי קערמענד אם לא היה טעות בגוף התיבה כפי דברי המערערים והיה רק מה שתפסו עליו, שלפ"ז לא היה צריך לכתוב שם הנכרים כלל כיון שהשינוי רק מן ג' לקו"ף דומה לרוטן בערג בזה היה הדין עם מעלתו דשאני שינוי בתנועה הראשונה שבתיבה משינוי שבתנועה אחרונה, ואמנם שם הנהר ראב ראבא לא היה צריך לכתוב ראבא והרי זה דומה ללובלין לובלינא, ואף שכתב מעלתו שנשתנה גם הנקודה שבשם ישראל הרי"ש קמוצ"ה ובשם הנכרים הרי"ש בפת"ח, תמהני והלא במכתב לא נשתנה שהרי בשניהם כתב אל"ף אחר הרי"ש:

ואמנם אף שלא היה צריך אינו טעות אבל מה שכתב על הנהר דמתקריא הוא טעות והיה לו לכתוב דמתקרי לשון זכר. ומה שנותן אמתלא שכתב בשמונה בבי"ת תחלה, אני תמה למה לו אמתלא והרי כתב כהוגן וכן אני כותב ומאן משגח בנ"ש נגד גדולי ישראל ובפרט שהב"ש גדול שבאחרונים דחה דבריו, וגם בזה נראה שלא למד ספר ב"ש ואיך יכניס עצמו בסידור גיטין וביחידי כי גם כפי דבריו שהיו עמו שנים הרי הדיוטות הם וגם אעפ"כ ע"י זה למדתי זכות שלא נקרא יחידי לפסלו אפי' דיעבד ובודאי ישלח כבוד הגאון מרעכניץ העתק מפסק שלי שמה ויראה מבואר שנתינת הגט צריך שלשה:

ועל אודות פסק של דיני ממונות אני תמה וכי אני חזקתי דבריו אדרבה כתבתי שאני לא הייתי דן כן אך כתבתי לכסות עינים שאינו טועה בדבר משנה וגם בזה התניתי קצת תנאים כמבואר בפסק הראשון ששלחתי לידו ואיך עשה מעשה לעשות כפיה ע"י ערכאות לקיים הפסק שלו אין זה אלא כל קבל רמות רוחא דאית ביה ואלמלא שזקנה יש כאן היה חייב עונש ואני נושא פנים לזקן, והנני כותב למנהיגי קהלתו יען שלא נמצא תפיסה עליו בדיני איסור והיתר בכן הוא נשאר בחזקתו להיות שם מו"צ רק שלא יסדרו שם גט כלל הכל כמבואר בפסק ששלחתי לרעכניץ. ועל מעלתו לפייס את הגאון מרעכניץ. ואני אכתוב להגאון מרעכניץ שיקבל פיוסין ויראה להיטב עמו להבא, ולרוב הטרדה אקצר. דברי הד"ש: