נודע ביהודה (קמא)/חושן משפט/לב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לב[עריכה]
תשובה צום הרביעי יהי' לששון ולשמחה, ומהרה ישיגו ישועה ורוחה. כבוד אהובי הרב הגדול, מעוז ומגדל, המופלא, עושה פלא, כ"ש מוהר"ר פישל נ"י אב"ד דק"ק ביאה והגליל יצ"ו:
מכתבו הגיעני יום ה' העבר לפנות ערב ומחמת קלקולי דרכים נתאחרה הפאסט מלבוא ובין כך כבר קדמא ואזלא הבי דואר מכאן לשם ולא היה לי באפשרי להשיב לו ביומו. ואמנם מה שהורה מעלתו יפה הורה והדבר מבואר בסמ"ע סי' רכ"א כדבריו ששכירות לעולם חוזר וגם זה שכירות הוא. ואף שיש מקום לבעל דין לחלוק ולומר שמה שעשו עמו כך וכך ככרות בכך וכך והמותר בשכרו, המותר הוא שכרו אבל גוף הסך קצוב על ככרות הוא מקח שמכר להם סך ככרות רק שהיה סובר שנותצים לו הרבה ונשאר גם בעד שכרו ונתאנה על השכר אבל מה שגוף הככרות שוים יותר זה נתאנה במקח ואין לו זמן רק בכדי שיראה ונמצא מחוייב ליתן להם הככרות במקח שקצוב להם והם ישלמו לו שכר טרחתו כפי שישומו. אמנם ממנ"פ אם קציבת הככרות מקח הוא ומכר להם משלו א"כ מכר דבר שאינו ברשותו כי באותה שעה לא היה לו תבואה ולא נתקיים המקח ואפי' היה לו תבואה משלו במה קנו ובמה נתקיים המקח. וא"ל כיון שמשך התבואה שלהם נתקיים בחליפין, שהרי אפי' היה לו תבואה מ"מ לא סיים מה הוא מקנה להם ולא שייך חליפין להקנות דבר שאינו מסוים. אמנם מה שהחליט אפי' לא יפסיד מהקרן כלום רק שכר טרחתו יפסיד יוכל לחזור, בזה יש לומר מאן מפים לחשוב הככרות בכל שוויים ונמצא לא נשאר כלום על השכירות. אבל הנכון בזה לחשוב על דרך שכתב התה"ד בסי' שי"ח בפועל עם סוס ששכרו בדינר ועל שכר הפועל לא שייך אונאה לפי ששכירות ליומא מכר הוא ואין אונאה לעבדים ועל שכר הסוס שייך אונאה שמחשבים שיווי שכר הפועל כנהוג ושיווי שכר הסוס כנהוג ומחלקין הדינר לפי ערך ואז רואים כמה מגיע לשכר הסוס האם יש בו אונאה וכן בכאן הם עשו עמו חמשה ועשרים ככרות בסך ה' זהובים מחשבים התבואה הצריכה לזה כמה היא שוה והטרחה כמה היא שוה ועל דרך זה מחלקים החמשה זהובים ורואים אם נתאנה שתות. אמנם לפי לשון אגרת שלו עשו עמו המותר בעד שכרו וא"כ יפה פסק מעלתו שהרי אין כאן מותר כלל ונתאנה בשכרו לגמרי. ולהיות הדברים פשוטים אין להאריך: