משנה תרומות ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ג · משנה ז | >>

ומניין שיקדמו הביכורים לתרומה? זה קרוי תרומה וראשית, וזה קרוי תרומה וראשית.

אלא יקדמו ביכורים, שהן ביכורים לכל.

ותרומה לראשון, שהיא ראשית.

ומעשר ראשון לשני, שיש בו ראשית.

משנה מנוקדת

וּמִנַּיִן שֶׁיִּקְדְּמוּ הַבִּכּוּרִים לַתְּרוּמָה? זֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית, וְזֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְִרֵאשִׁית!

אֶלָּא יִקְדְּמוּ בִּכּוּרִים, שֶׁהֵן בִּכּוּרִים לַכֹּל;
וּתְרוּמָה לָרִאשׁוֹן, שֶׁהִיא רֵאשִׁית;
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵאשִׁית.

נוסח הרמב"ם

ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה,

זה קרוי תרומה וראשית,
וזה קרוי תרומה וראשית? -
אלא יקדמו הבכורים - שהן בכורים לכל.
ותרומה, למעשר ראשון - שהיא ראשית.
ומעשר ראשון, לשני - שיש בו ראשית.

פירוש הרמב"ם

קרא השם יתברך התרומה "ראשית" באמרו "ראשית דגנך תירושך ויצהרך"(דברים יח, ד), וקראה "תרומה" באמרו "ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי" (במדבר יח, ח). וקרא הבכורים "ראשית" באמרו "ולקחת מראשית כל פרי האדמה"(דברים כו, ב), וקראם "תרומה" באמרו "והבאתם שמה" וגו' ונאמר "ותרומת ידך"(דברים יב, כז). ואמר בספרי "ותרומת ידך, אלו הבכורים", והראיה שנאמר על הבכורים, אמרם כי השם יתברך מנה בזה הפסוק הדברים שהם טעונין הבאת מקום, ולא נמצא מהם מן התרומות דבר שיהיה טעון להביאו לירושלים אלא הבכורים, שדבר לשון הכתוב בו.

ואמרם כי מעשר ראשון יש בו ראשית, רוצה לומר תרומת מעשר, שבו אמר השם יתברך במעשר "ראשית", "והרמותם ממנו תרומת ה'"(במדבר יח, כו), וכבר בארנו כי התרומה נקראת "ראשית":

פירוש רבינו שמשון

וזה קרוי תרומה וראשית. בכורים דאמרי' ותרומת ידך (דברים, יב) אלו בכורים בפ' הערל (דף עג:) וכתיב ראשית בכורי אדמתך (שמות, כג) וכן תרומה קרויה תרומה וקרויה ראשית דכתי' ראשית דגנך (דברים, יח):

שהן בכורים לכל לשון בכורים דריש מדקרינהו בכורים עד שלא נצטוו על התרומה:

שיש בה ראשית. דבמעשר ראשון יש בו ראשית דבמעשר ראשון יש בו תרומת מעשר והתרומה קרויה ראשית דין שיקדום ראשון לשני:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

זה קרוי תרומה וראשית - בכורים קרויין תרומה דאמר מר [פסחים לח.] ותרומת ידך (דברים יב) אלו בכורים דכתיב בהו (שם כו) ולקח הכהן הטנא מידך. וקרויין ראשית, ראשית בכורי אדמתך (שמות כג). תרומה קרוי תרומה את משמרת תרומתי (במדבר יח) וקרויה ראשית דגנך (דברים יח):

בכורים שהן בכורים לכל - לשון בכורים דריש לכך קרינהו רחמנא בכורים. אי נמי משום דכתיבי בפרשת כי תשא עד שלא נצטוו על התרומות:

שיש בו ראשית - דבמעשר ראשון יש בו תרומת מעשר, והתרומה קרויה ראשית, לפיכך דין הוא שיקדים ראשון לשני:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ומנין שיוקדמו כו' אלא יוקדמו כו' ותרומה לראשון שהיא ראשית:    מה שא"כ במעשר ראשון דאע"ג דאשכחן דאיקרי תרומה דכתיב בפרשה קרח כי את מעשר ב"י אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללוים בנחלה. ראשית לא אשכחן דאיקרי. ובמכילתין מפ' טעמא והביאו רש"י ז"ל בריש תמורה דף ד' יוקדמו בכורים לתרומה משום דבכורים חמירי דאית להו ד' שמות ראשית ומלאה ותרומה ובכורים. ותרומה אין לה אלא שלשה שמות ראשית ודמע ותרומה. ויוקדם תרומה למעשר ראשון שאין לו אלא שני שמות כגון מעשר ותרומת מעשר. ויוקדם נמי מעשר ראשון דאית ליה שני שמות למע"ש דאין לו אלא שם אחד כגון מעשר שני ע"כ. ואית דגרסי שיקדמו היו"ד בחירי"ק והקו"ף בפת"ח והדל"ת בשב"א. והר"מ די לונזאנו ז"ל נקד היו"ד בחירי"ק והקו"ף והדל"ת בשב"א:

שהן בכורים לכל:    מצאתי שנקד החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל בכרים בשם ספר כתיבת יד. הבי"ת בשב"א. ובציר"י הכ"ף. עוד כ' שהן בכרים לכל פי' האי לכל חוזר למעלה וה"ק אלא יקדמו הבכורי' לכל כי הם בכורים ועל זה הדרך מדברת כל המשנה שאמרה אח"כ ותרומה לראשון וכו' ומע"ר לשני וכו' גם כאן פירושו הבכורים קודמין לכל כי הם בכורים ע"כ. עוד כ' על מה שפי' ר"ע ז"ל ה"ק אע"פ שהוא עובר בל"ת וכו' כ' פי' זה דחוק ונרא' דמייתי ראי' ממה שאמר הפסוק לא תאחר ש"מ שמה שעש' עשוי שאל"כ אין שייך לומר איחור וצ"ע וכן יש בירושלמי בפירוש וכדומה לזה יש במס' תמורה פ"א ממירין מן הבקר על הצאן וכו' שנאמר לא יחליפנו וכו' ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

שהן בכורים לכל:    ר"ל לשון בכורים תחלה משמע א"נ מדכתיב בתור' קודם לשאר מתנות:

ותרומה לראשון שהיא ראשית:    ר"ל דכתב בה ראשית:

ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית:    דבמע"ר יש תמ"ע שדינה כתרומה:

בועז

פירושים נוספים