משנה תרומות א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א) חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ, וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:
הַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַקָּטָן, וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.
נָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
(ב) חֵרֵשׁ הַמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, לֹא יִתְרוֹם;
וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵע וְלֹא מְדַבֵּר.
(ג) קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה;
מִשֶׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
(ד) אֵין תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן,
וְלֹא עֲנָבִים עַל הַיַּיִן.
וְאִם תָּרְמוּ,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תְּרוּמַת עַצְמָן בָּהֶם;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
(ה) אֵין תּוֹרְמִין מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה וּמִן הַהֶפְקֵר;
וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,
וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ;
וְלֹא מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר, וְלֹא מִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב;
וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ;
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ;
וְלֹא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ,
וְלֹא מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ.
וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
(ו) חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ, וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
הָאִלֵּם, וְהַשִׁכּוֹר, וְהֶעָרוֹם, וְהַסּוּמָא, וּבַעַל קֶרִי.
לֹא יִתְרוֹמוּ, וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
(ז) אֵין תּוֹרְמִין, לֹא בְּמִדָּה, וְלֹא בְּמִשְׁקָל, וְלֹא בְּמִנְיָן;
אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי.
אֵין תּוֹרְמִין בַּסַּל וּבַקֻּפָּה שֶׁהֵם שֶׁל מִדָּה;
אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָּהֶן חֶצְיָן וּשְׁלִישָׁן.
לֹא יִתְרוֹם בַּסְּאָה חֶצְיָהּ, שֶׁחֶצְיָהּ מִדָּה.
(ח) אֵין תּוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְתָּשִׁין,
וְלֹא יַיִן עַל עֲנָבִים הַנִּדְרָכוֹת.
וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם.
הָרִאשׁוֹנָה מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ;
אֲבָל לֹא שְׁנִיָּה.
(ט) וְתוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְבָּשִׁין,
וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַעֲשׂוֹתָם צִמּוּקִים.
הֲרֵי שֶׁתָּרַם שֶׁמֶן עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
וְזֵיתִים עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
וַעֲנָבִים עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
וְנִמְלַךְ לְדָרְכָן,
אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.
(י) אֵין תּוֹרְִמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מִלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתוֹ עַל דָּבָר שׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.
וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.