משנה תמיד ד רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) לא היו כופתין את הטלה - אלא מעקידין אותו.
- מי שזכו באיברים - אוחזין בו.
- וכך היתה עקידתו -
- ראשו לדרום - ופניו למערב,
- של שחר - היה נשחט על קרן צפונית מערבית, על טבעת שניה,
- ושל בין הערביים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה.
- שחט השוחט - וקיבל המקבל.
- בא לו לקרן מזרחית צפונית - נתן מזרחה צפונה,
- מערבית דרומית - נתן מערבה דרומה.
- שירי הדם - היה שופך על יסוד דרומית.
(ב) לא היה שובר בו את הרגל -
- אלא נוקבו מתוך ערקובו - ותולה בו.
- היה מפשיט ויורד - עד שהוא מגיע לחזה.
- הגיע לחזה -
- חתך את הראש - ונתנו למי שזכה בו.
- חתך את הכרעיים - ונתנן למי שזכה בהן.
- מירק את ההפשט,
- קרע את הלב - והוציא את דמו.
- חתך את הידים - ונתנן למי שזכה בהן.
- עלה לרגל הימנית -
- חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
- ושתי ביצים עימה.
- חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
- קרעו - ונמצא כולו גלוי לפניו.
- נטל את הפדר - ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן.
- נטל את הקרביים - ונתנן למי שזכה בהן להדיחן.
- הכרס - מדיחין אותה בבית מדיחין כל צורכה.
- הקרביים - מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה,
- על השולחנות של שיש שבין העמודים.
(ג) נטל את הסכין -
- והפריש את הריאה מן הכבד,
- ואצבע הכבד מן הכבד,
- והכבד - לא היה מזיזה ממקומה.
- נקב את החזה - ונתנו למי שזכה בו.
- עלה לדופן הימנית -
- היה חותך ויורד עם השזרה,
- ולא היה נוגע בשזרה - עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות.
- חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
- והכבד תלויה בה.
[ד] *הערה 1: בא לו לגרה -
- הניח בה שתי צלעות מכאן - ושתי צלעות מכאן.
- חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
- והקנה והלב והריאה תלויין בה.
- בא לו לדופן השמאלית -
- והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן - ושתי צלעות רכות מלמטן.
- וכך היה מניח בחברתה.
- נמצא מניח בשתיהן -
- שתים שתים מלמעלן - ושתים שתים מלמטן.
- חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
- והשזרה עימה, והטחול תלוי בה.
- והיא היתה גדולה,
- אלא של ימין קוראין אותה גדולה - שהכבד תלויה בה.
- בא לו לעוקץ -
- חתכו - ונתנו למי שזכה בו,
- והאליה, ואצבע הכבד, ושתי כליות עימה.
- חתכו - ונתנו למי שזכה בו,
- נטל את רגל השמאלית - ונתנה למי שזכה בה.
- נמצאו כולן עומדין בשורה - והאיברים בידן.
- הראשון - בראש וברגל,
- הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, וקרניו בין אצבעותיו,
- ובית שחיטתו מלמעלן, והפדר נתון עליה,
- והרגל של ימין בשמאלו, ובית עורה לחוץ.
- השני - בשתי ידים,
- של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
- השלישי - בעוקץ וברגל,
- העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו,
- ואצבע הכבד ושתי כליות עימו,
- והרגל של שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
- הרביעי - בחזה ובגרה,
- החזה בימינו, והגרה בשמאלו, וצלעותיה בין אצבעותיו.
- החמישי - בשתי דפנות,
- של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
- השישי - בקרביים הנתונים בבזך,
- וכרעיים על גביהן מלמעלן.
- השביעי - בסולת.
- השמיני - בחביתין.
- התשיעי - ביין.
- הראשון - בראש וברגל,
- הלכו, ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו - ומלחום,
- וירדו ובאו להם בלשכת הגזית - לקרות את שמע.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה תמיד ד
משנה תמיד, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב