משנה שביעית א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק א · משנה ו | >>
עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנהיא.
היו עשויות שורה ומוקפותיב עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן.
משנה מנוקדת
עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן:
נוסח הרמב"ם
עשר נטיעות, מפוזרות לתוך בית סאה -
- חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנה.
- היו עשויות שורה, או מוקפות עטרה -
- אין חורשין להן, אלא לצורכן.
פירוש הרמב"ם
נטיעות - הם האילנות בתחילת נטיעתן, ועוד יפרש שיעורם אחר כן.
ואמר עשר נטיעות - הלכה למשה מסיני.
ושורה - הוא שיהיו בשורה אחת על קו אחד.
ומוקפות עטרה - להיות כקשת מעגולה, או דומה לקשת, וזו היא צורתה:
פירוש רבינו שמשון
נטיעות. ילדות שורה שנטועה במקום אחד כחומה ואין מפוזרות אין חורשין אלא צורכן משום דכשמפוזרות נראה כחורש לצורך האילן אבל היכא דקיימן במקום אחד נראה כמתקן את הארץ לצורך שביעית ולא לצורך האילן:
ומוקפות עטרה. גדר סביב:
ירושלמי (פ"א ה"ה) ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' יוחנן עכשיו למה חורשין בזקנות א"ל בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו:
פירוש עשר נטיעות. הלכה למשה מסיני דחסה תורה על ממונן שאם [לא] יחרוש לה מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות ונתנה הלכה בנטיעות ע"מ שגם בזקנות אם מבקש לחרוש יחרוש ותימה דלא קאמר משום דנמנו על ב' פרקים הללו והתירום:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נטיעות - ילדות, ולזקנות קרי אילן, והכא קמ"ל דאע"ג דשלשה אילנות לבית סאה קרוי שדה אילן וחורשין כל בית סאה בשבילן, בנטיעות ילדות אין חורשין עד שיהיו עשרה:
שורות - שנטועות במקום א' כחומה ואינן מפוזרות:
אין חורשין אלא לצרכן - משום דכשמפוזרות נראה כחורש לצורך האילן, אבל היכא דקיימי במקום אחד נראה כמתקן את הארץ לצורך שביעית ולא לצורך האילנות:
שורה - תרגום חומה שורה:
עטרה - גדר סביב:
פירוש תוספות יום טוב
נטיעות. עיין במ"ח:
עד ר"ה. לשון הר"ש הלכה למשה מסיני דחסה התורה על ממונן שאם [לא] יחרוש להם מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות:
ומוקפות עטרה. או מוקפות קתני וכ"כ בכסף משנה לפירוש הר"ש שהוא פירוש הר"ב וגם הרמב"ם והראב"ד כתבו או כו' אלא שמפרשי' עטרה בענין אחר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על המשנה) עד ראש השנה. לשון הר"ש הלכה למשה מסיני דחסה התורה על ממונן שאם לא יחרוש להן מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות:
(יב) (על המשנה) ומוקפות או מוקפות קתני:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
עשר נטיעות וכו': כתב רשב"ם ז"ל בפ' חזקת (בבא בתרא ד' ל"ז) דגבי נטיעות אשכחן עשרה לבית סאה ובאילנות אמרו שלשה לבית סאה ועל כרחך נטיעות היו מתחילה והיו עשרה לבית סאה אלא שכן דרך אילנות לנטוע הרבה ביחד בתחלה ואחר שגדלו מפזרין אותם ומיעטום לשלש לבית סאה כמו שעושים לירקות ע"כ. ירוש' ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' יוחנן עכשיו למה חורשין בזקנות א"ל בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרוש. פי' עשר נטיעות הל"מ דחסה תורה על ממונם של ישראל שאם לא יחרוש להן מתייבשות דאין כחן יפה כזקנות וניתנה הלכה בנטיעות ע"מ שגם בזקנות אם מבקש לחרוש יחרוש ותימה דלא קאמר משום דנמנו על שני פרקים הללו והתירום. ה"ר שמשון ז"ל: וז"ל החכם הר"ס ז"ל בסוכה פ' לולב הגזול פירש"י ז"ל וז"ל אבל אם אינם עשר או שאינם מפוזרות כהלכתן חורש תחת כל א' וא' כשיעור יניקתה לפי חשבון עשר לבית סאה ע"כ. וכן בשלש אילנות זקנות שאמרו בהן שחורשין כל בית סאה בשבילם עד העצרת פי' שם ז"ל וז"ל ואם אינם שלשה חורש לכל אחד תחתיו לפי חשבון ע"כ וזה דבר תימה דבזקנות תנן פחות מכאן אין חורשין להם אלא מלא אורה וסלו חוצה לו וכן בנטיעות תנן היו עשויות שורה וכו' אין חורשים להם אלא צרכן דהיינו מלא אורה וסלו ולא כפי חשבון עשר לבית סאה ועוד אם כדברי רש"י ז"ל שכשיהי' פחות נותנין להן כפי חשבון א"כ מאי רבותייהו דעשר המפוזרות הרי אפי' לפחות מכאן כך נותנים ואפי' לאחד וא"כ הי' ראוי להלכה למשה להודיענו סתם שלכל נטיעה נותנין כפי חשבון עשירית בית סאה וצ"ע. עכ"ל ז"ל:
היו עשויות שורה ומוקפות: אית דגרסי או מוקפות וכן גרסת הראב"ד ז"ל בהשגות ומ"מ הפירוש אפי' הרמב"ם ז"ל מודה שהוא כמו או. אלא שפירש הרמב"ם ז"ל שורה שיהיו בשורה אחת על קו אחד ומוקפות עטרה שהוא דומה לקשת. ולפירוש שהביא ר"ע ז"ל ק"ק דאי שורה לשון חומה ה"ל להיות באל"ף:
בפי' ר"ע ז"ל. עטרה גדר סביב. וכתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה מגומגם הרבה שהי' לו לומר גדר מה ראה לומר עטרה ונראה דהכי פירושא היו עשויות שורה וכו' כלומר אם אינם מפוזרות בכל השדה אלא שהן עשויות בשורה זה אחר זה או שהם נטועים בעיגול כעטרה אין חורשין וכו' והאי עשויות דרישא קאי גם אסיפא וה"ק היו עשויות כשורה או שהיו עשויות מוקפות כעטרה ע"כ. עוד כתב אין חורשין להם אלא צרכן פי' אבל צרכן חורשין אפי' עד ר"ה. ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
עשר נטיעות: ילדות:
מפוזרות בתוך בית סאה: ר"ל שנחלק הב"ס לי' חלקים שוים. ובכל חלק נטע אילן א':
חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה: מהלמ"ס. ואפי' אינן ראויים לעשות ככר. רק שאין מרוחקין זמ"ז פחות מד' אמות. ולא גזרו בהו כבשאר אילנות כסי' ג' וכמ"ד. דמדהן רכים. נפסדים כשלא יחרישום. [כך נ"ל. ותמוהים דברי רבינו רש"י זצוק"ל תענית ד"ג ע"א דיהיב טעמא להלממ"ס] מיהו בפחות מי'. אינן צריכים לכל הב"ס. וביותר מי' למיעקר קיימו. ולרמב"ם אפי' ביתר מי' שרי:
היו עשויות שורה: שאינן מפוזרות רק עומדים סמוכים זא"ז כשורה או מוקפות וכו':
ומוקפות עטרה: גדר. ותוך הגדר פחות מב"ס. וי"א דפי' עטרה שעומדות בעיגול:
אין חורשין להם אלא לצרכן: כמלא אורה וסלו לכל א'. והשאר דינו כשדה לבן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת