משנה שביעית א ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק א · משנה ג | >>
אחד אילן סרקו ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאילו הם תאנים;
אם ראויים לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן.
פחות מכאן, אין חורשים להם אלא לצרכן.
משנה מנוקדת
אֶחָד אִילַן סְרָק וְאֶחָד אִילַן מַאֲכָל, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם תְּאֵנִים. אִם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת כִּכַּר דְּבֵלָה שֶׁל שִׁשִּׁים מָנֶה בָּאִיטַלְקִי, חוֹרְשִׁים כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. פָּחוֹת מִכָאן, אֵין חוֹרְשִׁים לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן:
נוסח הרמב"ם
אחד אילן סרק, ואחד אילן מאכל -
- רואין אותן כאילו הן תאנים -
- אם ראויים לעשות כיכר דבלה,
- של ששים מנה באיטלקי - חורשין כל בית סאה בשבילן.
- פחות מכן - אין חורשין להן, אלא לצורכן.
- אם ראויים לעשות כיכר דבלה,
- רואין אותן כאילו הן תאנים -
פירוש הרמב"ם
כבר הקדמתי לך שאילן סרק - הוא שאינו עושה פרי, כגון הארז ותרזה ודומיהן.
וצרכן - הוא "מלוא האורה וסלו חוצה לו":
פירוש רבינו שמשון
אחד אילן סרק. שאינו עושה פירות נטועין ג' לבית סאה:
ככר דבילה. כל אילן ואילן בפני עצמו:
לצרכן. מלא אורה וסלו חוצה לו:
ירושלמי (פ"א ה"ג) ולמה אמרו תאנים על ידי שפירותיהן גסין ועושין הרבה הרי אתרוג שגס ואין עושין הרבה הרי זיתים. שעושין הרבה ואין פירותיהן גסין ואלו עושין הרבה ופירותיהן גסין א"ר חייא בר אבא כל אילניא עושין שנה פרא שנה ותאנה עבדין כל שנה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אחד אילן סרק - שאינה עושה פירות ונטועין שלשה לבית סאה:
אם ראויין לעשות - רואין כל אילן ואילן בפני עצמו אם אילן של תאנה כיוצא בו היה עושה ככר דבלה ולמה שיערו בתאנה על שפירותיה גסין ועושה הרבה ז:
לצרכן - מלא אורה וסלו חוצה לו:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ו) (על המשנה) אילן סרק. בירו' פריך כיון דאין פרי הרי נראה כמתקן שדהו לצורך שביעית. ומשני דעד זמן זה מעבה הקורות:
(ז) (על הברטנורא) פירוש לפרושו דאית ביה תרתי לטיבותא שפירותיה גסים וגם עושה הרבה פירות דא. לו אתרוג גס ואינו עושה הרבה בזיתים עושים הרבה ואינם גסים. ירושלמי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אחד אילן סרק: מפ' בירושלמי טעמא מפני שהוא מעבה את הקורות שבו דאי לאו משום הכי כיון דאין פירות נראה כמתקן שדהו לצורך שביעית ודוקא עד הפרקים הנזכרים אבל מכאן ואילך הוא מתיש את כחו בחרישה שכבר כלתה הליחה ואם נתיר לו אחרי כן אף הוא יתכוון לחרוש הקרקע ולעובדה לצורך שביעית:
ככר דבלה של ס' מנה: כשתדקדק בחשבון תמצא שהן חמשה עשר ליטרין דמשקלות של זמננו זה שהרי י"ב אוקיות בכל ליטרא וכל אוקיא היא חמשים דרה"ם וזה אחר שתבין מה שכתבתי לעיל בסמוך בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל או בפי' הרמב"ם ז"ל שהביאו ר"ע ז"ל. וז"ל הרמב"ם ז"ל במוגה ככר של ששים מנה שערנו באבני משקלינו ס"ב [ליטרין] ושמונה אוקיות לא פחות ולא יותר שבכל ליטרא ששה עשר אוקיות והאונקיא ט"ז דרכמונים והדרכמון ל"ו גרגרי שעורים ע"כ. ירושלמי ולמה אמרו תאנים על ידי שפירותיהן גסים כו'. א"ר חייא בר אבא כל אילנייא עבדין שתא ומדלגין שתא והדא תאנה עבדה כל שתא. וכתב החכם הר"ס ז"ל אם ראויים לעשות ככר דבלה וכו'. מדברי הרא"ש ז"ל מפורש שצריך כל א' שיהא ראוי לעשות ככר דבלה וזה הדין הוא מג' ועד ט'. ואם הם עשרה או יותר אע"פ שאינם עושים חורשין כל בית סאה בשבילן. ועל עשרה קאי מ"ש רב ביבי בירוש' דבלבד שיהיו משולשין פי' שכל שלשה יעשו ככר. אבל דעת הרמב"ם ז"ל יראה שאין צריך אלא שכל השלש ראויין לעשות ככר דבלה וכן דעת הראב"ד ז"ל ופי' הוא ז"ל דהא דאמר רב ביבי שיהיו משולשין קאי אשלש אילנות וזעירא בר חנינא דאמר מתושעים קאי אתשעה וה"ה אחמשה וששה ושבעה דהוי מחומשים ומשותים ומשובעים וכן לכולן ולדעת הרא"ש ז"ל זעירא בר חנינא קאי אעשרה ופליג על רב ביבי עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
רואין אותן כאילו הם תאנים: דגם בסרק על כל פנים מתעב' הגזע על ידי חריש. ושיערו בתאנה. לקולא. מדפירותיה גסין ורבין:
אם ראויים לעשות ככר דבלה של ששים מנה כאיטלקי: ומשערין לפי גודל האילן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת