משנה קידושין ד רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) עשרה יוחסין עלו מבבל -
- כוהני, לויי, ישראלי,
- חללי, גרי, וחרורי,
- ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.
- כוהני, לויי, וישראלי -
- מותרין לבוא זה בזה.
- לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי -
- מותרין לבוא זה בזה.
- גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, אסופי -
- מותרין לבוא זה בזה.
(ב) אלו הם השתוקין -
- כל שהוא מכיר את אימו, ואינו מכיר את אביו.
- אסופי - כל שנאסף מן השוק,
- ואינו מכיר לא את אביו, ולא את אימו.
- אבא שאול, היה קורא לשתוקי - בדוקי.
(ג) כל האסורין מלבוא בקהל -
- מותרין לבוא זה בזה.
- רבי יהודה - אוסר.
- רבי אלעזר אומר:
- ודאין בוודאין - מותר.
- ודאין בספקן, וספקן בוודאין, וספקן בספקן - אסור.
- ואלו הן הספקות - שתוקי, ואסופי, וכותי.
(ד) הנושא אישה כוהנת -
- צריך לבדוק אחריה - ארבע אימהות שהן שמונה,
- אימה, ואם אימה, ואם אבי אימה, ואימה,
- אם אביה, ואימה, אם אבי אביה, ואימה.
- צריך לבדוק אחריה - ארבע אימהות שהן שמונה,
- לויים וישראל - מוסיפין עליהן עוד אחת.
(ה) אין בודקין -
- לא מן המזבח ולמעלה,
- ולא מן הדוכן ולמעלה,
- ולא מן הסנהדרין ולמעלה.
- כל שהוחזקו אבותיו -
- שוטרי הרבים, גבאי צדקה -
- משיאין לכהונה - ואינן צריכין לבדוק אחריהן.
- שוטרי הרבים, גבאי צדקה -
- רבי יוסי אומר:
- אף מי שהיה חתום עד - בארכי הישנה של ציפורין.
- רבי חנינה בן אנטיגנוס אומר:
- אף מי שהיה מוכתב - באסרטיא של מלך.
(ו) בת חלל זכר -
- פסולה מן הכהונה - לעולם.
- ישראל שנשא חללה -
- בתו - כשרה.
- וחלל שנשא בת ישראל -
- בתו - פסולה מן הכהונה.
- רבי יהודה אומר:
- בת גר זכר - כבת חלל זכר.
(ז) רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- ישראל שנשא גיורת - בתו כשרה לכהונה.
- וגר שנשא בת ישראל - בתו כשרה לכהונה.
- אבל גר שנשא גיורת - בתו פסולה לכהונה,
- אחד גרים, ואחד עבדים משוחררים,
- אפילו עד עשרה דורות - עד שתהא אימן מישראל.
- רבי יוסי אומר:
- אף גר שנשא גיורת - בתו כשרה לכהונה.
(ח) האומר: בני זה ממזר - אינו נאמן.
- אפילו שניהם אומרים,
- על העובר שבמעיה, ממזר הוא - אינן נאמנין.
- רבי יהודה אומר: נאמנין.
(ט) מי שנתן רשות לשלוחו - לקדש את בתו,
- והלך הוא - וקידשה,
- אם שלו קדמו - קידושיו קידושין.
- ואם של שלוחו קדמו - קידושיו קידושין.
- אין ידוע - שניהם נותנין גט.
- ואם רצו - אחד נותן גט, ואחד כונס.
- והלך הוא - וקידשה,
- וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה - לקדשה,
- והלכה היא - וקידשה את עצמה,
- אם שלה קדמו - קידושיה קידושין.
- ואם של שלוחה קדמו - קידושיו קידושין.
- אין ידוע - שניהן נותנין גט.
- ואם רצו - אחד נותן גט, ואחד כונס.
- והלכה היא - וקידשה את עצמה,
(י) מי שיצא הוא ואשתו - למדינת הים,
- ובא הוא ואשתו ובניו, ואמר:
- אשה שיצאת עמדי למדינת הים - הרי היא זו, ואלו בניה,
- אינו צריך להביא ראיה - לא על האשה, ולא על הבנים.
- מתה, ואלו בניה,
- מביא ראיה - על הבנים,
- ואינו מביא ראיה - על האשה.
(יא) אשה נשאתי במדינת הים - הרי היא זו, ואלו בניה,
- מביא ראיה - על האשה,
- ואינו מביא ראיה - על הבנים.
- מתה, ואלו בניה,
- מביא ראיה - על האשה, ועל הבנים.
(יב) [יא] *הערה 1: לא יתייחד איש אחד - עם שתי נשים,
- אבל אשה אחת - מתייחדת עם שני אנשים.
- רבי שמעון אומר:
- אף איש אחד - מתייחד עם שתי נשים,
- ובזמן שאשתו עימו, ישן עמהן בפונדקי - מפני שאשתו משמרתו.
- אף איש אחד - מתייחד עם שתי נשים,
- מתייחד אדם - עם אימו ועם בתו,
- וישן עמהם - בקרוב בשר.
- הגדילו - זה ישן בכסותו, וזה ישן בכסותו.
(יג) [יב] לא ילמד רווק - סופרים.
- ולא תלמד אשה - סופרים.
- רבי אלעזר אומר:
- אף מי שאין עימו אשה - לא ילמד סופרים.
(יד) [יג] רבי יהודה אומר:
- לא ירעה רווק - בהמה,
- ולא ישנו שני רווקים - בטלית אחת.
- וחכמים - מתירין.
- כל שעסקו עם הנשים - לא יתייחד עם הנשים.
- לא ילמד אדם את בנו אומנות - בין הנשים.
- ולא ילמד אדם את בנו -
- חמר, גמל, ספר,
- ספן, חנווני, ורועה,
- מפני שאומנותן - אומנות ליסטים.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה קידושין ד
משנה קידושין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב