משנה ערכין ט רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המוכר את שדהו בשעת היובל -

אינו מותר לגאול פחות משתי שנים,

שנאמר: "במספר שני תבואות ימכור לך" (ויקרא כה טו).

היתה שנת שידפון, או ירקון, או שביעית - אינה עולה לו מן המנין.

נרה, או הבירה - עולה לו מן המנין.

רבי אלעזר אומר:

מכרה לו לפני ראש השנה, והיא מלאה פירות -

הרי זה אוכל ממנה שלש תבואות - לשתי שנים.

(ב) מכרה לראשון במנה,

ומכרה הראשון לשני במאתים -

אינו מחשב - אלא עם הראשון,

שנאמר: "לאיש אשר מכר לו" (ויקרא כה כז).

מכרה לראשון במאתים,

ומכרה הראשון לשני במנה -

אינו מחשב - אלא עם האחרון,

שנאמר: "לאיש לאיש אשר בתוכה".

לא ימכור ברחוק - ויגאל בקרוב,

ברע - ויגאל ביפה.

ולא ילווה ויגאל, ולא יגאל חציים.

ובהקדש - מותר בכולם.

זה חומר בהדיוט - מבהקדש.

(ג) המוכר בית בבתי ערי חומה -

הרי זה גואל מיד,

וגואל כל שנים עשר חודש,

הרי זו כמין ריבית - ואינה ריבית.

מת המוכר - יגאל בנו.

מת הלוקח - יגאל מיד בנו.

ואינו מונה שנה - אלא משעה שמכר לו,

שנאמר: "עד מלאות לו שנה תמימה" (ויקרא כה ל).

כשהוא אומר תמימה - להביא חודש העיבור.

רבי אומר: ליתן לו שנה בעיבורה.

(ד) הגיע יום שנים עשר חודש, ולא נגאלה - היתה חלוטה לו,

אחד הלוקח, ואחד שניתן לו במתנה,

שנאמר: "לצמיתות" (ויקרא כה ל).

בראשונה, היה נטמן יום שנים עשר חודש - שתהא חלוטה לו,

התקין הלל הזקן,

שיהא חולש את מעותיו בלשכה,

ויהא שובר את הדלת - ונכנס,

אימתי שירצה הלז - יבוא ויטול את מעותיו.

(ה) כל שהוא לפנים מן החומה -

הרי הוא כבתי ערי חומה - חוץ מן השדות.

רבי מאיר אומר: אף השדות.

בית הבנוי בחומה -

רבי יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה.

רבי שמעון אומר: כותל החיצון היא חומתו.

(ו) עיר שגגותיה חומתה,

ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון - אינה כבתי ערי חומה.

ואלו הן בתי ערי חומה?

שלש חצרות - של שני שני בתים,

מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,

כגון קצרה ישנה של ציפורין,

וחקרה של גוש חלב,

ויודפת הישנה, וגמלה,

וחדיד, וגדוד, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן.

(ז) בתי החצרים -

נותנין להם כוח יפה שבבתי ערי חומה, וכוח יפה שבשדות -

נגאלין מיד, ונגאלין כל שנים עשר חודש - כבתים,

ויוצאין ביובל, ובגרעון כסף - כשדות.

ואלו הן בתי החצרים?

שתי חצרות - של שני שני בתים,

אף על פי שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון - הרי הן כבתי החצרים.

(ח) ישראל שירש את אבי אימו לוי - אינו גואל כסדר הזה.

וכן לוי שירש את אבי אימו ישראל -

אינו גואל כסדר הזה,

שנאמר: "כי בתי ערי הלוים" (ויקרא כה לג),

עד שיהא לוי בערי הלוים - דברי רבי.

וחכמים אומרין: אין דברים אמורים - אלא בערי הלוים.

אין עושין שדה - מגרש,

ולא מגרש - שדה,

ולא מגרש - עיר,

ולא עיר - מגרש.

אמר רבי אלעזר: במה דברים אמורים? - בערי הלויים,

אבל בערי ישראל -

עושין שדה מגרש - ולא מגרש שדה,

מגרש עיר - ולא עיר מגרש,

כדי שלא יחריבו את ערי ישראל.

כהנים ולויים - מוכרין לעולם, וגואלין לעולם,

שנאמר: "גאולת עולם תהיה ללויים" (ויקרא כה לב).

הדף הראשי של משנה ערכין ט

משנה ערכין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב