משנה סנהדרין י ה

הרי אלו מצילין - אם רוב אנשי העיר הודחו ומיעוט לא הודחו, וחמרים וגמלים שלא הודחו משלימין את המועט לעשות רוב, הרי אלו מצילין, שאין ממונן אבד אלא נדונין כיחידים. והוא הדין דגורמין נמי לעשות עיר הנדחת, אם הודחו עמם לעשותם רוב, אלא דתנא אזכותא קא מהדר. ועוד דהא פסיקא ליה טפי, דסתם חמרת וגמלת אין דעתן מעורבת עם בני העיר שיהיו נדחין עמהן:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

החמרת והגמלת וכו'. כתב הר"ב שנשתהו בעיר ל' יום. גמרא. ורמינהי כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר י"ב חדש. [משנה ה' פ"ק דב"ב] אמר רבא לא קשיא הא למיהוי כבני מתא לתת לצרכי העיר. הא למיהוי מיתבי מתא. סגי בל' יום. וקרינן בהו את יושבי העיר ההיא:

נכסי צדיקים שבתוכה. והם שאר יושבי העיר שלא הודחו עם רובה. רמב"ם פ"ד מהלכות עבודה זרה:

אובדין וכו'. ת"ר החרם אותה ואת כל אשר בה. פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה. ואת כל אשר בה לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. שללה ולא שלל שמים. ואת כל שללה לרבות נכסי רשעים שחוצה לה. אמר ר' שמעון מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו. מי גרם להם שידורו בתוכה. ממונם. לפינך ממונם אבד. גמרא. ופירש"י דבכל דוכתא דריש ר"ש טעמיה דקרא ע"כ. ולי נראה דכיון דלענין דין לא נפקא מיניה מידי נתנה תורה לדרוש טעמיה. כדאשכחן נמי במשנה ה' ו' פ"ח ובשאר דוכתין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כא) (על הברטנורא) גמרא, ורמינהו, וכמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר יב"ח, אמר רבא לא קשיא, הא למהוי כבני מתא לתת לצרכי העיר, הא למיהוי מיתבי מתא סגי בשלשים יום, קרינן בהו את יושבי העיר ההיא:

(כב) (על המשנה) צדיקים כו'. והם שאר יושבי העיר שלא הודחו עם רובה. הר"מ:

(כג) (על המשנה) אובדין. בגמרא, אותה, פרט לנכסי צדיקים שחוצה לה. כל, לרבות שבתוכה. אמר ר' שמעון מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו, מי גרם להם שידורו בתוכם, ממונם, לפיכך ממונם אבד. גמרא. ועתוי"ט ות"ח:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

החמרת וכו': פ"ק דבבא בתרא דף ח:

העוברת ממקום למקום: ונשתהתה שם שלשים יום משמע מפי' הרמב"ם ז"ל דגריס והעוברת בוי"ו ע"ש ועי' במ"ש בפ"ק דבב"ב סי' ה':

שנאמר החרם: צריך למחוק מלת שנאמר:

מכאן אמרו וכו': רבוייא דכל קא דריש:

נכסי צדיקים שבתוכה: ביד שם פ"ד סי' ז' ובגמרא דרשינן בברייתא ואת כל אשר בה לרבות נכסי רשעים שחוצה לה. וכתב רש"י ז"ל בכל דופתא דריש ר"ש טעמא דקראי ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

הכה תכה את וגו': אפילו טף ונשים של העובדין. [כך כ' הרמב"ם בפ"ד מע"ז, ומשמע אפילו לא הודחו, דאל"כ נשים פשיטא הרי הוקשה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה [כסונה כ"ח ב'), ודוחק לומר דלעולם בהודחו וקמ"ל הרמב"ם דאינן בסקילה כשאר עע"ז רק בסייף, דאין זה במשמעות לשון הרמב"ם. אמנם תמהני דבתוספתא שלהי סנהדרין כתוב בהדיא דפלוגתא דר"א ורבנן היא ולרבנן אפילו הודחו הקטנים אינן נהרגין, ואמאי פסק הרמב"ם כר"א שמותי (כשבת ק"ל ע"ב). ותו דבתו' משמע דבלא עבדו לכ"ע פטירי. וצ"ע]:

החמרת והגמלת: שיירות מוליכי חמרים וגמלים במשאות:

העוברת ממקום למקום: ושהו שם ל' יום:

הרי אלו מצילין אותה: אם משלימין הרוב שלא עבדו נדונין העובדים כיחידים, וממונם פלט והטף ניצל, וה"ה במשלימין להרוב החיוב:

החרם אותה ואת כל אשר בה וגו' מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה: מלת "שבתוכה" אתרווייהו קאי, שדרין בתוכה, וגם נכסיהם בתוכה:

בועז

[עריכה]