משנה מדות ד ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד מדות • הפרק הבא»

פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל,

גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה,

וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת.

וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ,

שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כג):

"וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ".

הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח,

לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל,

וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת,

לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת;

שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב,

חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת,

וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ,

וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן:

אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,

וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,

חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,

וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כד):

"וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת

"שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת

"וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת":

(ב) וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל,

אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם.

שֶׁבַּדָּרוֹם –

לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם;

וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב):

"וַיֹּאמֶר אֵלַי ה'

"הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ

"וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ

"כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ

"וְהָיָה סָגוּר".

נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ

וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ

וְנִכְנַס לְהַתָּא,

וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ,

עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים;

וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים,

וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ:

(ג) וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה תָּאִים הָיוּ שָׁם,

חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּצָּפוֹן,

חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּדָּרוֹם,

וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב.

שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם,

חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה,

וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶם;

וְשֶׁבַּמַּעֲרָב,

שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה,

וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶם.

וּשְׁלֹשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד,

אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין,

וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל,

וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו.

וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים,

אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין,

וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו,

וְאֶחָד לַמְּסִבָּה,

וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ,

וְאֶחָד לַהֵיכָל:

(ד) הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ,

וְרוֹבֵד שֵׁשׁ;

וְהָאֶמְצָעִית, שֵׁשׁ,

וְרוֹבֵד שֶׁבַע;

וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַע.

שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ו):

"הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ

"וְהַתִּיכוֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ

"וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּה":

(ה) וּמְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה

מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית

לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,

שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִים לְגַגּוֹת הַתָּאִים.

הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.

הִלֵּךְ עַל כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן,

עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב.

הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב, וְהָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם,

הִלֵּךְ כָּל פְּנֵי מַעֲרָב,

עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם.

הִגִּיעַ לַדָּרוֹם,

וְהָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח.

הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרוֹם,

עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה,

שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם.

וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה

הָיוּ שְׁנֵי כְּלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז,

שֶׁבָּהֶן הָיוּ עוֹלִים לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה.

וְרָאשֵׁי פִּסְפְּסִין מַבְדִּילִים בָּעֲלִיָּה

בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וְלוּלִין הָיוּ פְּתוּחִין בָּעֲלִיָּה

לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִים בְּתֵבוֹת,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

(ו) וְהַהֵיכָל

מֵאָה עַל מֵאָה,

עַל רוּם מֵאָה.

הָאֹטֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת,

וְגָבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה;

אַמָּה כִּיּוּר,

וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה,

וְאַמָּה תִּקְרָה,

וְאַמָּה מַעֲזִיבָה.

וְגֹבַהּ שֶׁל עֲלִיָּה אַרְבָּעִים אַמָּה,

וְאַמָּה כִּיּוּר,

וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה,

וְאַמָּה תִּקְרָה,

וְאַמָּה מַעֲזִיבָה.

וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מַעֲקֶה,

וְאַמָּה כַּלֵּה עוֹרֵב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לֹא הָיָה כַּלֵּה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה,

אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת הָיָה מַעֲקֶה:

(ז) מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה.

כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ,

וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה.

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,

וְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה.

אַמָּה טְרַקְסִין,

וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,

וְהַתָּא שֵׁשׁ,

וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ.

מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה.

כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ,

וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ.

כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ,

וְהַתָּא שֵׁשׁ.

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,

וְתוֹכוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה.

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,

וְהַתָּא שֵׁשׁ,

וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ,

וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת,

וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת.

הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן,

וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם;

וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת,

שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.

וְהַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו,

וְרָחָב מִלְּפָנָיו,

וְדוֹמֶה לַאֲרִי;

שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כט, א):

"הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד".

מָה הָאֲרִי

צַר מֵאַחֲרָיו

וְרָחָב מִלְּפָנָיו,

אַף הַהֵיכָל

צַר מֵאַחֲרָיו

וְרָחָב מִלְּפָנָיו:

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד מדות • הפרק הבא»

משנה מדות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב