משנה כתובות ט רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) הכותב לאשתו - דין ודברים אין לי בנכסיך,
- הרי זה - אוכל פירות בחייה,
- ואם מתה - יורשה.
- אם כן, למה כתב לה - דין ודברים אין לי בנכסייך?
- שאם מכרה ונתנה - קיים.
- כתב לה - דין ודברים אין לי בנכסיך, ובפירותיהן,
- הרי זה - אינו אוכל פירות בחייה,
- ואם מתה - יורשה.
- רבי יהודה אומר:
- לעולם - הוא אוכל פירי פירות,
- עד שיכתוב לה - דין ודברים אין לי בנכסייך, ובפירותיהן, ובפירי פירותיהן, עד לעולם.
- כתב לה - דין ודברים אין לי בנכסיך, ובפירותיהן, ובפירי פירותיהן, בחייך ובמותיך,
- הרי זה - אינו אוכל פירות בחייה,
- ואם מתה - אינו יורשה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- אם מתה - יירשנה,
- שהתנה - על הכתוב בתורה,
- וכל המתנה על הכתוב בתורה - תנאו בטל.
(ב) מי שמת - והניח אישה, ובעלי חוב, ויורשין,
- והיה לו פיקדון או מלווה - ביד אחרים,
- רבי טרפון אומר:
- ינתנו - לכושל שבהן.
- רבי עקיבה אומר:
- אין רחמים בדין,
- אלא ינתנו - ליורשין,
- שכולן - צריכין שבועה,
- ואין היורשין - צריכין שבועה.
- רבי טרפון אומר:
(ג) הניח פירות - תלושין מן הקרקע,
- כל הקודם בהן - זכה.
- זכת האישה - יתר על כתובתה,
- ובעל חוב - יתר על חובו,
- המותר -
- רבי טרפון אומר:
- ינתנו - לכושל שבהן.
- רבי עקיבה אומר:
- אין רחמים בדין,
- אלא ינתנו - ליורשים,
- שכולם - צריכין שבועה,
- ואין היורשין - צריכין שבועה.
(ד) [ג] *הערה 1: המושיב אשתו - חנוונית,
- או שמינה - אפטרופיא,
- הרי זה משביעה - כל זמן שירצה.
- רבי אליעזר אומר:
- אפילו - על פלכה, ועל עיסתה.
(ה) [ד] כתב לה - נדר ושבועה אין לי עליך,
- אינו יכול - להשביעה,
- אבל משביע הוא - את יורשיה, ואת הבאים ברשותה.
- נדר ושבועה אין לי - עליך, ועל יורשיך, ועל הבאים ברשותך,
- אינו יכול להשביע - לא אותה, ולא את יורשיה, ולא את הבאים ברשותה,
- אבל יורשיו משביעין - אותה, ואת יורשיה, ואת הבאים ברשותה.
- נדר ושבועה אין לי, וליורשי, ולבאים ברשותי - עליך, ועל יורשיך, ועל הבאים ברשותך,
- לא הוא, ולא יורשיו, ולא הבאים ברשותו, משביעין - אותה, ואת יורשיה, ואת הבאים ברשותה.
(ו) [ה] הלכה מקבר בעלה - לבית אביה,
- או שחזרה - לבית חמיה,
- ולא עשת - אפטרופיא,
- אין היורשין - משביעין אותה.
- אם עשת - אפטרופיא,
- היורשין משביעין אותה - לעתיד לבוא,
- ואין משביעין אותה - לשעבר.
- ולא עשת - אפטרופיא,
(ז) [ו] הפוגמת כתובתה -
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- ועד אחד מעידה - שהיא פרועה,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- מנכסים משועבדים,
- ומנכסי יתומים,
- והנפרעת שלא בפניו,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
(ח) הפוגמת כתובתה, כיצד?
- היתה כתובתה - אלף זוז,
- ואמר לה: התקבלת כתובתיך,
- והיא אומרת: לא התקבלתי - אלא מנה,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- ועד אחד מעידה שהיא פרועה, כיצד?
- אמר לה: התקבלת כתובתיך,
- והיא אומרת: לא התקבלתי,
- ועד אחד מעידה - שהיא פרועה,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- מנכסים משועבדים, כיצד?
- מכר נכסיו - לאחרים,
- והיא נפרעת - מן הלקוחות,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- מנכסי יתומים, כיצד?
- מת - והניח נכסיו ליתומים,
- והיא נפרעת - מן היתומים,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- והנפרעת שלא בפניו, כיצד?
- הלך לו - למדינת הים,
- והיא נפרעת - שלא בפניו,
- לא תפרע - אלא בשבועה.
- רבי שמעון אומר:
- כל זמן - שהיא תובעת כתובתה,
- היורשין - משביעין אותה,
- ואם - אינה תובעת את כתובתה,
- אין היורשין - משביעין אותה.
- כל זמן - שהיא תובעת כתובתה,
(ט) [ז] הוציאה -
- גט - ואין עימו כתובה,
- גובה כתובתה.
- כתובה - ואין עימה גט,
- היא אומרת - אבד גיטי,
- והוא אומר - אבד שוברי,
- וכן בעל חוב - שהוציא שטר חוב,
- אם אין עימו פרוזבול
- הרי אלו - לא יפרעו.
- אם אין עימו פרוזבול
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- מן הסכנה - ואילך,
- האישה גובה - שלא בגט,
- ובעל חוב גובה - שלא בפרוזבול.
- מן הסכנה - ואילך,
- גט - ואין עימו כתובה,
[ח] שני גיטין - ושתי כתובות,
- גובה - שתי כתובות.
- שתי כתובות - וגט,
- או כתובה - ושני גיטין,
- או כתובה - וגט, ומיתה,
- אינה גובה - אלא כתובה אחת,
- שהמגרש את האישה - והחזירה,
- על מנת כתובתה הראשונה - החזירה.
- קטן - שהשיאו אביו,
- כתובתה קיימת - שעל מנת כן קיימה.
- גר שנתגייר - ואשתו עימו,
- כתובתה קיימת - שעל מנת כן קיימה.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה כתובות ט
משנה כתובות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב