משנה כלאים ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ט · משנה ה | >>

מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.

והצנועים מפשילין במקל (לאחוריהם).

משנה מנוקדת

מוֹכְרֵי כְּסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
וְהַצְּנוּעִים מַפְשִׁילִין בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶם:

נוסח הרמב"ם

מוכרי כסות, מוכרין כדרכן.

לא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
והצנועין, מפשילין במקל.

פירוש הרמב"ם

רוצה לומר שמותר להם מכירת כלים של כלאים, ולהשליכם על גביהם, ובלבד שלא יתכוון להתחמם בהם, או לכסות גופו מן השמש.

וצנועים - הם המדקדקים במצוות.

ומפשילין במקל - הוא שישים אותם בקצה המטה, וישים המקל על כתפו, כדי שלא תגע לגופו:

פירוש רבינו שמשון

מוכרי כסות. שיש בהן כלאים מוכרים כדרכן לובשו להראותו בשוק:

ובלבד שלא יתכוין להנאתו ומהכא דייקינן בשילהי כירה (דף מו:) דדבר שאין מתכוין מותר ואפי' במידי דכי מיכוין איכא איסורא דאורייתא ופליגא אסתמא דלעיל:

והצנועין המחמירין על עצמן מפשילים במקל לאחוריהן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מוכרי כסות מוכרים כדרכן - לובשים בגדי כלאים להראות לקונה מדת ארכו ורחבו, ובלבד שלא יתכוונו להנאתן. ואע"ג דאם מתכוון איכא איסורא דאורייתא, כי לא מתכוון שרי לכתחילה יד. וכן הלכה:

והצנועים - המחמירים על עצמן:

מפשילין במקל - נותנים המקל על כתפיהם והכלאים מונחים בקצהו ואין כתפיהם נוגעות בכלאים:

פירוש תוספות יום טוב

[*ובלבד שלא יתכוונו. פירש הר"ב ואע"ג כו' מסיים הר"ש ופליגא אסתמא דלעיל. ע"כ. היינו משנה ב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) מסיים הר"ש ופליגי אסתמא דלעיל מ"ב:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מוכרי כסות:    כ' הר"ן ז"ל בפ' גיד הנשה דף תש"ט ע"א ואע"ג דקי"ל דר"ש מודה בפסיק רישיה ולא ימות לענין הנאה ודאי אע"ג דהוי פסיק רישיה שריא דהא תנן הכא מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוונו וכו' ואע"ג דודאי מטי לי' הנאה אלא דכיון דלא מיכוין לה לא חשבינן לה מידי ע"כ בשינוי לשון קצת. וכ' רש"י ז"ל שם בפ' כל שעה יש שטועין שמקשין על משנה זו אותה ששנינו בתוספתא בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לעובד כוכבים אלמא כלאים אסור למכור. וטעות הוא בידם דהתם אבד דוקא שמא יחזור עובד כוכבים וימכרנו לישראל ולא יכיר שיש בו כלאים וילבשנו אבל כלאים הניכר מותר בכל הנאות מכירה ע"כ:

ובגשמים וכו':    פי' הרש"ש ז"ל שלא יפלו גשמים במלבושיו כדי שלא יזיק לגופו. אית ספרים דגרסי והצנועין מפשילין לאחוריהן במקל:

תפארת ישראל

יכין


בועז

פירושים נוספים