משנה יבמות יב ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יב · משנה ג | >>
חלצה ורקקה, אבל לא קראה, חליצתה כשרה.
קראה ורקקה, אבל לא חלצה, חליצתה פסולה.
חלצה וקראה, אבל לא רקקה, רבי אליעזר אומר, חליצתה פסולה.
רבי עקיבא אומר, חליצתה כשרה.
אמר רבי אליעזר, (דברים כ"ה, ט') ככה יעשה, כל דבר שהוא מעשה, מעכב.
אמר לו רבי עקיבא, משם ראיה, ככה יעשה לאיש, כל דבר שהוא מעשה באיש.
משנה מנוקדת
חָלְצָה וְרָקְקָה, אֲבָל לֹא קָרְאָה,
- חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
- קָרְאָה וְרָקְקָה, אֲבָל לֹא חָלְצָה,
- חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
- חָלְצָה וְקָרְאָה, אֲבָל לֹא רָקְקָה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה;
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה";
- כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה, מְעַכֵּב.
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מִשָּׁם רְאָיָה?
- "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ";
- כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בָּאִישׁ:
נוסח הרמב"ם
חלצה, ורקקה - אבל לא קראה,
- חליצתה כשרה.
- קראה, ורקקה - אבל לא חלצה,
- חליצתה פסולה.
- חלצה, וקראה - אבל לא רקקה,
- רבי אליעזר אומר: חליצתה פסולה.
- רבי עקיבה אומר: חליצתה כשרה.
- אמר רבי אליעזר:
- "ככה ייעשה" (דברים כה ט),
- דבר שהוא מעשה - מעכב.
- אמר לו רבי עקיבה:
- משם ראיה, "ייעשה לאיש" (שם),
- דבר - שהוא מעשה באיש.
פירוש הרמב"ם
הלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חלצה ולא קראה חליצתה כשרה - דכי כתב רחמנא ככה דמשמע עיכובא, אמעשה הוא דכתיב (דברים כה) ככה יעשה לאיש, וקריאה דיבור בעלמא הוא:
דבר שהיא מעשה באיש - כגון חליצה שהאשה עושה מעשה בגופו של איש, לאפוקי רקיקה דלאו מעשה בגופו של איש הוא:
פירוש תוספות יום טוב
ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב. עמ"ש בשם התוספות בסוף פירקין בדיבור מצוה בדיינין. [* וכתב הרמב"ם דהלכה כר"ע]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חלצה ורקקה אבל וכו': ביד שם פ"ד סיי י"ג י"ד ובטור א"ה סי' קס"ט. ופשוט הוא דר' אליעזר גרסי' ביוד:
שהוא מעשה מעכב: ורקיקה מעשה הוא: וכתבו תוס' ז"ל בפ' אלו נאמרין (סוטה דף ל"ג) דע"כ ל"פ ר"א ור"ע אלא ברקיקה אבל קריאה לכ"ע לא מעכבא כדתנן סתמא ברישא דמתני' וא"כ ר' יהודה דאמר במתני' דהתם ככה עד שתאמר כלשון הזה וככה משמע עכובא כמאן מרבותיו ס"ל דדבר תימה הוא לומר שאם לא קרא כלל אינו מעכב ואם קרא בלשון חול מעכב ומסתברא טפי למימר דס"ל דקריאה מעכבת ופליג אתנא דמתני' דסבר ר' יהודה לא נחלקו ר"א ור' עקיבא בדבר זה והכי אמרי' בעלמא כגון בפ' ר"א דמילה גבי פלוגתא דב"ש וב"ה ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
חליצתה כשרה: דרק מעשה מעכב. [ואע"ג דבחוסם בקול לכלאים מחשב דבור ג"כ מעשה. התם לא שהדיבור מחשב מעשה, רק מדנעשה מעשה ע"י הקול חייב [עי' תוס' דק"ה]:
חליצתה פסולה: אי"ל דחליצה שתחלוץ אח"כ פסולה, ליתא דהרי קיי"ל דסדרן אין מעכב [כש"ס ק"ה א'] אלא ר"ל דזו לא מקרי חליצה לפטרה מזיקת היבם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת