משנה יבמות ה ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ה · משנה ו | >>
חלץ, ועשה מאמר, נתן גט, ובעל, או, בעל, ועשה מאמר, ונתן גט, וחלץ, אין אחר חליצה כלום, בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף.
והבעילה, בזמן שהיא בתחילה, אין אחריה כלום.
באמצע ובסוף, יש אחריה כלום.
רבי נחמיה אומר, אחת בעילה יט ואחת חליצה, בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף, אין אחריה כלום.
משנה מנוקדת
חָלַץ,
- וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וּבָעַל,
- אוֹ בָּעַל,
- וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
- אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם,
- בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף;
- וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
- וְהַבְּעִילָה,
- בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה,
- אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם;
- בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף,
- יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם.
- בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה,
- רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
- אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה,
- בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף,
- אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם:
נוסח הרמב"ם
חלץ - ועשה מאמר,
- חלץ, ונתן גט - ובעל,
- או בעל - ועשה מאמר,
- בעל - ונתן גט, וחלץ,
- אין אחר החליצה כלום,
- בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף.
- הבעילה, בזמן שהיא בתחילה - אין אחריה כלום.
- רבי נחמיה אומר:
- אחת בעילה, ואחת חליצה -
- בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף -
- אין אחריהן כלום.
- רבי נחמיה אומר:
פירוש הרמב"ם
( ראו משנה ד )
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל - איבם אחד ויכמה אחת קאי. טז ואף על גב דתנא לעיל, הדר תניא הכא משום סיפא דבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה, דחליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום, והביאה דוקא בזמן שהיא בתחלה. ולאשמועינן נמי פלוגתא דר' נחמיה ורבנן:
בין בתחלה בין באמצע - כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט, לא מהני המאמר יז ולא בעינן גט למאמרו:
בסוף - אחר מאמר וגט חלץ:
אין אחריה כלום - וחליצה גמורה היא, ואי הדר ועביד מאמר לא בעיא גט, משום דחליצה גירושין גמורים נינהו, ואע"ג דהיא חליצה פסולה:
הביאה באמצע - כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית, אסור בקרובותיה יח:
בסוף - גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא (עליה) על [האחת], יש אחר ביאה זו זיקת יבמין, וכי מפיק לה בעי חליצה ולא סגי לה בגט:
אין אחריה כלום - ונפקא בגט בלא חליצה. ואי הדר וקידש לאידך אחר ביאה אין במעשיו כלום:
פירוש תוספות יום טוב
חלץ ועשה מאמר כו'. פירש הר"ב איבם אחד ויבמה אחת מהדר כו'. וכן פירש"י ומשום דהאי לישנא מתניא במתניתין ג' ביבם אחד ויבמה אחת קא מפרשי הכי. אבל לקושטא דמלתא קא מהדרי אכולהו דכולהו שוים בין יבם אחד ויבמה אחת בין יבם אחד ושתי יבמות וכו' והיינו טעמא דהדר אסברא להו רש"י והר"ב בשתי יבמות כגון גט לזו וחלץ לזו וכו' ולא באו לומר אלא דאין זה [דין] חדש:
בין באמצע. לא מהני מאמר שאחריו. ולעיל במשנה ב' בעשה מאמר וחליצה לא תנן אין אחריו כלום. כמ"ש שם התוספות כיון שצריכה מעשה דגט אחריו על המאמר שקדמו:
והבעילה וכו' באמצע. פי' הר"ב כגון גט לזו כו'. ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה. וכן לשון רש"י. וה"מ למימר ועשה מאמר בבעלת הגט דהא תנן לעיל גט ומאמר באחת שצריכה גט וחליצה אלא משום איסור קרובות נקטו בשלישית דאילו בעלת גט בלאו הכי משום גיטא נאסרו הקרובות:
רבי נחמיה אומר אחת בעילה כו'. דקאמרת לגזור ביאה אחר גט משום ביאה אחר חליצה כיון דחליצה דאורייתא מידע ידעי. ודקאמרת לגזור ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה. כיון דביאה דאורייתא היא מידע ידעי. גמ' [דף נ"ג ע"ב]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(טז) (על הברטנורא) משום דהאי לישנא מתניא במ"ג ביבם אחד ויבמה אתת קא מפרש הכי אבל לקושטא דמלתא קא מהדרי אכולהו דבולהו שוים בין ביבם אחד ויבמה אחת בין ב' יבמות. וה"ט דהדר אסברא להו בב' יבמות כגון גט לזו כו' ולא בא לומר אלא דאין זה דין חדש:
(יז) (על הברטנורא) ולעיל במ"ב בעשה מאמר וחליצה לא תנן אין אחריו כלום כיון שצריכה מעשה דגט אחריו על המאמר שקדמו. תוספ':
(יח) (על הברטנורא) וה"מ למימר ועשה מאמר בבעלת הגט דהא תנן לעיל גט ומאמר באחד שצריכה גט וחליצה אלא משום איסור קרובות נקט בשלישית דאלו בעלת גט בלאו הכ' משום גיטא נאסרו הקרובות:
(יט) (על המשנה) אחת בעילה כו'. טעמיה מפרש בגמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בין באמצע: בין מאמר לגט כגון גט לזו וכו' כדפי' ר"ע ז"ל:
באמצע ובסוף יש אחריה כלום: מלות הללו מחקן ה"ר יהוסף ז"ל:
הבעילה בזמן שהיא בתחלה וכו': גמ' מתני' דלא כאבא יוסי בן יוחנן איש ירושלם שאמר משום ר"מ אחת בעילה ואחת חליצה בתחלה אין אחריה כלום באמצע ובסוף יש אחריה כלום ושלש מחלוקות בדבר ת"ק סבר ביאה דאיכא למיגזר גזרינן חליצה דליכא למיגזר לא גזרינן ור' נחמיה סבר ביאה נמי ליכא למיגזר ואבא יוסי בן חנן סבר לה כרבנן דגזרי בביאה וגזר חליצה משום ביאה ע"כ. ירושלמי ר' אילא בשם ר' יוחנן ר' נחמיה ור"ש ור' ישמעאל אמרו דבר אחד. וז"ל הבבלי א"ר יוחנן ר"ג וב"ש ור"ש ובן עזאי ור' נחמיה כולהו ס"ל מאמר קונה קנין חשוב ר"ג הא דאמר בריש פירקי' אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקם כל כח מאמר ב"ש דתנן לעיל בפ"ג שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואח"כ מת אחיו השני בש"א אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה ופטורה אף מן החליצה ר"ש דתניא אמר להם ר"ש לחכמים לדבריכם שאתם חולקי' עלי בביאת בן ט' על יבמתו וחזר ובא אחיו שהוא בן ט' שנים ויום א' עליה שאתם סוברין דפסל שני ע"י ראשון כדתנן לקמן ס"פ האשה רבה ממה נפשך אם ביאת ראשון ביאה ביאת שני אינה ביאה ואם ביאת ראשון אינה ביאה ביאת שני נמי אינה ביאה והא ביאת בן ט' דכמאמר שויוה רבנן דהכי תניא בפ' האשה עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול וקאמר' ר' שמעון ביאת שני אינה ביאה אלמא מאמר ראשון חשוב לקנות כל כח מאמר. בן עזאי דתניא בברייתא דכתיבנא לעיל דקאמר בן עזאי ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם א' פי' דכל כח שתקנו חכמים במאמר ראשון ר' נחמיה דתנן ר' נחמיה אומר אחת בעילה ואחת חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריהם כלום והא ביאה פסולה דכמאמר שויוה רבנן דלא נפקא מיניה בגט דקא בעיא נמי חליצה לזיקתו וקתני אין אחריה כלום:
תפארת ישראל
יכין
חלץ: משנה זאת הוא כמו אמר מר, ור"ל הא דתנינן לעיל [מ"ג] חלץ ועשה מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום, כך הוא הדין בין בתחילה וכו':
בין בתחלה: שקדם חליצה למאמר וגט:
בין באמצע: כגון גט חליצה ומאמר:
בין בסוף: כגון מאמר גט וחלץ, בכולן מאמר שאחר חליצה א"צ גט, וכר"ע לעיל סי' י"ב:
אין אחריה כלום: דלא נשאר זיקת יבמין עוד:
באמצע ובסוף יש אחריה כלום: דמדהו"ל ביאה פסולה, עדיין נשאר זיקת יבמין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת