משנה גיטין ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מי שאחזו קורדיאקוס -

ואמר: כתבו גט לאשתי,

לא אמר כלום.

אמר: כתבו גט לאשתי,

ואחזו קורדיאקוס,

וחזר ואמר: אל תכתובו,

אין דבריו האחרונים כלום.

נשתתק -

אמרו לו: נכתוב גט לאשתך,

והרכין - בראשו,

בודקין אותו - שלשה פעמים,

אם אמר על לאו - לאו,

ועל הין - הין,

הרי אלו יכתבו ויתנו.

(ב) אמרו לו: נכתוב גט לאשתך,

אמר להם: כתובו,

אמרו לסופר - וכתב,

ולעדים - וחתמו,

אף על פי שכתבוהו וחתמוהו - ונתנוהו לו,

וחזר - ונתנו לה,

הרי הגט בטל.

עד שיאמר לסופר: כתוב,

ולעדים: חתומו.

(ג) זה גיטיך - אם מתי,

זה גיטיך - מחולי זה,

זה גיטיך - לאחר מיתתי,

לא אמר כלום.

מהיום - אם מתי,

מעכשיו - אם מתי,

הרי זה גט.

מהיום - לאחר מיתתי,

אינו גט.

ואם מת - חולצת, ולא מתייבמת.

[ד] *הערה 1: זה גיטיך מהיום - אם מתי מחולי זה,

עמד, והילך בשוק - וחלה ומת,

אומדין אותו,

אם מחמת חולי הראשון מת - הרי זה גט,

ואם לאו - אינו גט.

(ד) ולא תתיחד עימו - אלא בפני עדים,

אפילו עבד, אפילו שפחה - חוץ משפחתה,

מפני שליבה גס - בשפחתה.

מה היא באותן הימים?

רבי יהודה אומר:

כאשת איש - לכל דבר.

רבי יוסי אומר:

מגורשת - ואינה מגורשת.

(ה) [ה] הרי זה גיטיך,

על מנת שתיתני לי - מאתים זוז,

הרי זו מגורשת - ותיתן.

על מנת שתיתני לי - מכאן ועד שלשים יום,

נתנה לו בתוך שלשים יום - מגורשת,

ואם לאו - אינה מגורשת.

אמר רבן שמעון בן גמליאל:

מעשה בצידון, באחד שאמר לאשתו:

הרי זה גיטיך - על מנת שתיתני לי אצטליתי,

ואבדה אצטליתו,

ואמרו חכמים: תיתן לו את דמיה.

(ו) [ו] הרי זה גיטיך,

על מנת שתשמשי את אבא,

ועל מנת שתניקי את בני,

כמה היא מניקתו? - שתי שנים.

רבי יהודה אומר: שמונה עשר חודש.

מת הבן, או שמת האב - הרי זה גט.

על מנת שתשמשי את אבא - שתי שנים,

ועל מנת שתניקי את בני - שתי שנים,

מת הבן,

או שאמר האב: אי אפשי שתשמשני - שלא בהקפדה,

אינו גט.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: בזה גט.

כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל -

כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט.

(ז) [ז] הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,

היה הולך מיהודה - לגליל,

הגיע לאנטיפטרס וחזר - בטל התנאי.

הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,

והיה הולך מגליל - ליהודה,

והגיע לכפר עתני וחזר - בטל התנאי.

הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,

והיה הולך למדינת הים,

הגיע לעכו וחזר - בטל התנאי.

הרי זה גיטיך,

כל זמן שאעבור מכנגד פניך - שלשים יום,

היה הולך ובא - הולך ובא,

הואיל ולא נתיחד עימה - הרי זה גט.

(ח) [ח] הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,

מת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט.

מעכשיו -

אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,

ומת בתוך שנים עשר חודש - הרי זה גט.

(ט) [ט] אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,

כתבו גט - ותנו לאשתי,

כתבו בתוך שנים עשר חודש,

ונתנו בתוך שנים עשר חודש - אינו גט.

כתבו - ותנו גט לאשתי,

אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,

כתבו בתוך שנים עשר חודש,

ונתנו לאחר שנים עשר חודש - אינו גט.

רבי יוסי אומר: בזה גט.

כתבו לאחר שנים עשר חודש,

ונתנו לאחר שנים עשר חודש - ומת,

אם גט קדם למיתה - הרי זה גט,

ואם מיתה קדמה לגט - אינו גט.

ואם אינו ידוע -

זו היא שאמרו: מגורשת - ואינה מגורשת.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה גיטין ז

משנה גיטין, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב