משנה בבא מציעא ו ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ו · משנה ח | >>
המעביר חבית ממקום למקום ושברה, בין שומר חנם בין שומר שכר, ישבע.
רבי אליעזר אומר, זה וזה ישבע, ותמה אני אם יכולין זה וזה לישבע.
משנה מנוקדת
הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּשְׁבָרָהּ,
- בֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר, יִשָּׁבַע.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- זֶה וָזֶה יִשָּׁבַע;
- וְתָמֵהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לִשָּׁבַע:
נוסח הרמב"ם
המעביר חבית ממקום למקום - ושברה,
- בין שומר חינם, ובין שומר שכר - ישבע.
- אמר רבי אליעזר:
- תמיה אני, אם יכולין זה וזה - להישבע.
פירוש הרמב"ם
ישבע שבועת התורה שלא פשע בה, ויפטר.
ותמה רבי אליעזר בזה הדין ואמר, איך יתכן שישבע בכגון זה שומר חנם ושומר שכר, לפי שנאמר ששומר שכר ואפילו לא פשע, ושומר חנם גם כן, אם היה אותו המקום שצווה לו שיעביר לשם החבית מקום מדרון או יש לו עדים שלא פשע עליה, יתחייב גם כן שבועה.
ומה שאמר רבי אליעזר דין הוא, אבל אמרו שבועה זו תקנת חכמים היא, שאם אין אתה אומר כן אין לך אדם שמעביר חבית לחבירו ממקום למקום. ותקנת חכמים אינה אלא בשומר חנם על איזה עניין שיהיה, ושומר שכר הוא שיעביר חבית בשכר וישברנה במקום מפורסם, שאפשר שימצא לשם עדים ויתחייב לשלם, אלא אם כן הביא עדים שלא פשע בה בשעה שהעבירה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בין שומר חנם ובין שומר שכר ישבע - קא סלקא [דעתיה] כח ישבע שלא פשע ויפטר:
רבי אליעזר אומר זה וזה ישבע וכו' - כלומר, אף אני שמעתי מרבותי בר' מאיר כט דזה וזה ישבע, אבל תמה אני על זה ועל זה היאך נפטרין בשבועה, דשומר שכר היאך פטור בשבועה דלא פשע, הא בלא פשיעה נמי חייב, שאין זה אונס אלא דומיא דגניבה ואבידה שהן קרובים לפשיעה ולאונס. ועוד, אי שלא במקום מדרון נשברה, אפילו שומר חנם היכי מצי משתבע שלא פשע, הא ודאי פשיעה היא. ור"מ סבר, שבועה זו לא מן הדין היא אלא תקנת חכמים היא ל, שאם אי אתה פוטר המעביר חבית ממקום למקום מן התשלומין ע"י שבועה זו, אין לך אדם שיעביר חבית לחבירו ממקום למקום לפיכך תקנו שישבע שלא בכוונה שברתיה ויפטר:
פירוש תוספות יום טוב
ישבע. כ' הר"ב קא סלקא דעתיה וכו'. כלומר רבי אליעזר דתמה משום דקס"ד וכו':
זה וזה ישבע. כתב הר"ב כלומר אף אני שמעתי מרבותי כר"מ. דסתם מתניתין ר"מ היא:
ותמה אני וכו'. כתב הר"ב דשומר שכר היאך פטור וכו' שאין זה אונם אלא דומיא דגניבה ואבידה וכו'. עיין [בפירוש הר"ב] בפרק דלקמן מ"ח. ומ"ש הר"ב ור"מ סובר שבועה זו לא מן הדין היא אלא תקנת חכמים וכו' לטעמיה דס"ל נתקל פושע הוא לעיל רפ"ג דב"ק ולפיכך משביעין דשלא בכונה שברתיה אבל לר' יהודה דהתם והלכתא כוותיה דסבר דנתקל לאו פושע הוא. משביעין ליה שבועה שלא בפשיעה נשברה בין שומר חנם בין שומר שכר. הרי"ף והרא"ש. ונראה מלשונם דכל נתקל לאו פושע. ואפילו שלא במקום מדרון. וזה שתמה ר' אליעזר משלא במקום מדרון. לסברא דנפשיה תמה כן. ולרבי יהודה ליתא ההוא סברא וזה דלא כמו שכתב הטור ר"ס ד"ש. דשלא במקום מדרון שלומי בעי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כח) (על הברטנורא) כלומר רבי אליעזר, דתמה. משום דקס"ד כו':
(כט) (על הברטנורא) דסתם מתניתין ר"מ הוא.:
(ל) (על הברטנורא) לטעמיה דס"ל נתקל פושע הוא כו' ולפיכך משביעין דשלא בכוונה שברתיה. אבל לר' יהודה דהתם והלכתא כותיה דס"ל נתקל לאו פושע הוא, משביעין ליה שלא בפשיעה נשברה, בין שומר חנם בין שומר שכר. הרי"ף והרא"ש. ונראה מלשונם דלאו פושע הוא אפילו שלא במקום מדרון. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המעביר חבית ממקום למקום וּשְבָרַה כצ"ל: ואיתא בפרק המניח (בבא קמא דף כ"ז) וכ"ח בתוספות ודפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צ"ג) ודפרק הנשרפין (סנהדרין דף ע"ז:)
בין ש"ח בין ש"ש ישבע: שבועת התורה שלא פשע בה שלא הלך במקום רעוע ושלא רץ יותר מדאי. וסתם משנה ר"מ היא כדמוכח בברייתא דאיתא בגמרא דת"ר המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין ש"ח בין ש"ש ישבע דברי ר"מ ר' יהודה אומר ש"ח ישבע ש"ש ישלם א"ר אלעזר תמה אני אם יכולין זה וזה לישבע ע"כ. ופסק הלכה כסתם מתני' דהוי סתם במתני' ומחלוקת בברייתא דהלכה כסתם ודלא כר' יהודה דברייתא ואי איכא עדים דשלא בפשיעה מיפטר אפילו משבועה. ולפי דרכנו למדנו דר' אלעזר גרסי' במתני' בלתי יו"ד שהוא ר' אלעזר בן שמוע חברם של ר"מ ור' יהודה. בפי' רעז"ל צריך להגיה אף אני שמעתי מרבותי כר"מ דהיינו ת"ק דמתני' דזה וזה ישבע וכו'. ועיין במ"ש ר"פ המניח. וביד פ"ג דהלכות שכירות סי ב' ובטור חו"מ סימן ש"ד:
תפארת ישראל
יכין
המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע: שלא פשע ופטור:
ר' אליעזר אומר זה וזה ישבע: ר"ל כך שמעתי גם אני:
ותמה אני אם יכולין זה וזה לישבע: דקרוב לפשיעה הוא, מדלא נזהר כראוי. וקיי"ל דאף דנתקל לאו פושע הוא [כח"מ תי"ב], אפ"ה הרי ש"ש רק באונס פטור, והאי לאו אונס הוא, ומן הדין היה חייב לשלם, רק תקנת חכמים הוא שיפטור א"ע בשבועה [ד"ש]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת