משנה אהלות י ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק י · משנה ג | >>
מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה, הבית טמא, וכנגד הטומאה טמא, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, הבית טמא, כנגד הטומאה טהור.
רבי יוסי אומר, אם יש בטומאה כדי שתחלק ותטמא את הבית ותטמא כנגד הטומאה, טמא.
ואם לאו, הבית טמא, כנגד הטומאה טהור.
נוסח הרמב"ם
מקצת הטומאה בבית, ומקצתה כנגד ארובה -
- הבית - טמא,
- וכנגד הטומאה - טמא,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר:
- הבית - טמא,
- וכנגד הטומאה - טהור.
- רבי יוסי אומרף
- אם יש בטומאה כדי שתיחלק ותטמא את הבית, ותטמא כנגד ארובה -
- כנגד הטומאה - טמא,
- ואם לאו -
- הבית - טמא,
- וכנגד הטומאה - טהור.
- אם יש בטומאה כדי שתיחלק ותטמא את הבית, ותטמא כנגד ארובה -
פירוש הרמב"ם
כדי שתחלק - הוא שאם תחלק והוא על מצבו, והיה מגיע ממנו תחת גג הבית כשיעור, ומגיע תחת הארובה אשר אין בו פותח טפח כשיעור.
והלכה כרבי יוסי:
פירוש רבינו שמשון
כנגד ארובה. בארובה שאין בה פותח טפח איירי:
כנגד הטומאה. היינו מאהיל:
כדי שתחלק. שיטמא חציו באהל לאפוקי זית אחד ורוב עצמות א' וגולגולת אחת ושדרה אחת:
תניא בתוספתא [שם] מקצת הטומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה הבית טמא והמאהיל טמא דברי ר"מ ר' יהודה ור"ש אומרים המאהיל טהור ר' יוסי אומר אם אין בטומאה להחלק כגון כזית מן המת והשדרה והגולגולת הבית טמא והמאהיל טהור: שני חצאי זיתים א' נתון בתוך הבית ואחד נתון כנגד ארובה המאהיל טהור היה זה שהוא נתון בתוך הבית משוך כנגד ארובה רואין כאילו כולו כנגד ארובה. כזית מן המת בפי העורב והאהיל ע"ג ארובה שאין בה פותח טפח הבית טמא ור' יוסי מטהר עד שיהא בטומאה משך פותח טפח: קלל של חטאת שהוא נתון בארובה אם משולשל טמא אם אינו משולשל טהור בד"א בארובה שאין בה פותח טפח אבל בארובה שיש בה פותח טפח בין משולשל בין אינו משולשל טמא בד"א בשל חרס אבל בשל אבן בין שיש בארובה פותח טפח בין שאין בארובה פותח טפח בין משולשל בין שאינו משולשל טהור. ארובה שבין הבית לעליה ואין בה פותח טפח טומאה בבית כלים שבעליה טהורין טומאה בעליה כלים שבבית טהורים שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. ד"א אין טומאה נכנסת לאהל ואין יוצאה הימנו אלא בפותח טפח. כלים שכנגד הזית רבי מטמא וחכמים מטהרין א"ר רואה אני דבריהם מדברי: פי' שני חצאי זיתים בהא אפי' ר"מ מודה דמאהיל טהור אבל בית מיהא טמא. משוך כנגד ארובה מקצתו והאהיל על גבי ארובה שהכניס העורב ראשו לתוכה: עד שיהא בטומאה פותח טפח כלומר שיהא בארובה פותח טפח. קלל כלי חרס הוא שמניחין בו אפר חטאת מלשון (בראשית כד) וכדה על שכמה תרגום וקולתה על כתיפה. וספות וכלי יוצר (שמואל ב יז) תרגום וקולין ומאן דחסף. הספות והמזמרות דשלמה (מ"א ז) ודיואש (מ"ב יב) ואת הספים דירמיה (ירמיה נב) מתרגם ואת הקוליא: משולשל. שהכניס אותו לבית. אינו משולשל אלא עומד בפי ארובה אבל בארובה שיש בה פותח טפח טמא בכל ענין משום דאין חטאת ניצולת באהל המת אפי' בכלי חרס המוקף צמיד פתיל: בשל אבן טהור. מאחר דלא מקבלי טומאה כלי אבנים כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים: כאילו יורדות וסותמות. ואין טומאה עולה מן הבית לעליה ולא יורדת מן העליה לבית. ורואה אני דבריהם מדברי. דמדטהרי שאר הכלים וא"כ אין הטומאה עוברת שם וא"כ שכנגד הזית נמי טהורין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כנגד ארובה - בארובה שאין בה פותח טפח:
וכנגד הטומאה טמא - היינו המאהיל על הטומאה:
כדי שתחלק - שיהיה במקצת הטומאה שיעור כדי לטמא באוהל, דהיינו כשיהיה בכולה שני זיתים. או יותר. והלכה כר' יוסי ד:
פירוש תוספות יום טוב
ר"י אומר אם יש כו'. כנגד הטומאה טמא. כתב הר"ב דהלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם. וצ"ל דכנגד הטומאה טמא. דוקא כשקדמה הטומאה את רגלו. דלא תקשה הלכתא אהלכתא:
ותטמא כנגד הטומאה . כנגד הטומאה טמא. כן הוא בנוסחת מהר"ם ז"ל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) וצ"ל דכנגד הטומאה טמא כשקדמה הטומאה את רגלו, דלא תקשה הלכתא אהלכתא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' יהודה אומר דבית טמא וכנגד הטומאה טהור. דסבר ר' יהודה כיון שאין בארובה פותח טפח אין המאהיל טמא עד שיהא שיעור טומאה תחתיו דלענין זה חשיב כסתום שלא יצטרף עמו מה שאינו כנגד הארובה הרא"ש ז"ל ובתוספ' ס"ל לר' שמעון כותיה דר' יהודה:
כדי שתחלק. כגון שיש זית וחצי בבית וחצי זית תחת הארובה דאם נחלק יש שיעור לכאן ולכאן הרא"ש ז"ל. ופי' הר"ש ז"ל כדי שתתחלק שיטמא חציו האהל לאפוקי זית אחד ורובע עצמות אחד וגולגולת אחת ושדרה אחת ע"כ וכן משמע נמי מהתוספ':
טמא כנגד הטומאה ואם לאו הבית טמא וכו' גרסי'. ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וזולתו כדי שתחלק ותטמא את הבית ותטמא כנגד הארובה כנגד הטומאה טמא ואם לאו וכו':
תפארת ישראל
יכין
מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה: הכא מיירי בארובה שאין בה טע"ט. ומקצת מהכזית מונח תחת הארובה ומקצת הנשאר מונח תחת המעזיבה:
וכנגד הטומאה טמא: ואע"ג דאין טומאה יוצאת בחלון פחות מטפח. וכריש משנה ב'. התם התפשטות הטומאה הוא. משא"כ הכא דקצת משיעור הטומאה מונח ממש תחת הארובה. מצטרף בהדי המקצת שמונח תחת המעזיבה כד' שיצא הטומאה גם בהארובה שפחות מטפח:
כנגד הטומאה טהור: דס"ל דאפי' יש קצת משיעור הטומאה מונח ממש תחת הארובה. אפ"ה מדעכ"פ א"א שתצא הטומאה דרך הארובה מאותו חצי שיעור. רק ע"י שיצטרף אליו חצי השיעור שמונח תחת המעזיבה. דנימא דהתפשט גם ממנו הטומאה להארובה. א"כ הרי כל התפשטות הטומאה אינה יוצאת בארובה שהוא פחות מטפח. אבל ביש שיעור שלם תחת הארובה הרי כבר אמרינן במשנה ב' דבטומאה כנגד הארובה הבית טהור. דמשמע וודאי הא בהארובה עצמה כנגד הטומאה טמא אף שאין בהארובה טע"ט. ולא פליג ר' יהודה:
ותטמא כנגד הטומאה: כגון שיש בהטומאה כשיעור ב' זיתים. ומונח כזית וחצי ממנו תחת המעזיבה. וכחצי זית תחת הארובה. והרי בכה"ג אפשר שתחלק כזית לכאן וכזית לכאן. ויתטמא כאן וכאן:
טמא: אף שאין מונח תחת הארובה רק פחות מזית. מיהו זה דוקא בשקדמה הטומאה להדבר שהונח על הארובה לסתמו וכלעיל סי' י"ד.
כנגד הטומאה טהור: דמדאין כזית נגד הארובה הו"ל רק התפשטות הטומאה ואינה יוצאת בארובה שהיא פחות מטפח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת