משנה אהלות טז דפוסים
משנה אהלות, פרק ט"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
כל המטלטלין מביאין את הטומאה כעובי המרדע.
אמר רבי טרפון, אקפח את בני שזו הלכה מקופחת, ששמע השומע, וטעה, שהאיכר עובר והמרדע על כתפו והאהיל צדו אחד על הקבר, וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת.
אמר רבי עקיבא, אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימין, שיהו כל המטלטלין מביאין את הטומאה על אדם הנושאן בעובי המרדע, ועל עצמן בכל שהן, ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח.
משנה ב[עריכה]
כיצד, כוש שהוא תחוב בכותל, כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מעל גביו, אף על פי שאינן מכוונין, טמא.
נמצא מביא את הטומאה לעצמו בכל שהוא.
הקדר שהוא עובר והסל על כתפו והאהיל צדו אחת על הקבר, הכלים שבצד השני טהורין.
אם יש בסל פותח טפח, טמאים.
התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות, טמאות.
הרחוקות, חדשות טהורות, וישנות טמאות.
איזו היא קרובה, חמשים אמה.
וישנה, ששים שנה, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, קרובה, שאין קרובה ממנה.
וישנה, שאין אדם זוכרה.
משנה ג[עריכה]
המוצא מת בתחלה מושכב כדרכו, נוטלו ואת תבוסתו.
מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן.
מצא שלשה, אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה [ כמלא מטה וקובריה ], הרי זו שכונת קברות.
בודק ממנו ולהלן עשרים אמה.
מצא אחד בסוף עשרים אמה, בודק ממנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר.
שאילו מתחלה מצאו, נטלו ואת תבוסתו.
משנה ד[עריכה]
הבודק, בודק אמה על אמה ומניח אמה, עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה.
המוציא את העפר ממקום טומאה, אוכל בדמעו.
המפקח בגל, אינו אוכל בדמעו.
משנה ה[עריכה]
היה בודק, הגיע לנחל או לשלולית או לדרך הרבים, מפסיק.
שדה שנהרגו בה הרוגים, מלקט עצם עצם והכל טהור.
המפנה קברו מתוך שדהו, מלקט עצם עצם והכל טהור.
בור שמטילים לתוכו נפלים או הרוגים, מלקט עצם עצם והכל טהור.
רבי שמעון אומר, אם התקינו לקבר מתחלה, יש לו תבוסה.
משנה אהלות, פרק ט"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב