מקור:תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<שם> תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת), תשל"ז-1977

תקנות בדבר סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת[עריכה]

<מקור> ((ק"ת תשל"ז, 772|תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת)|3654)).

<מבוא> בתוקף סמכותי לפי סעיף 43 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ולאחר התייעצות עם שר העבודה, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. בקשה לקביעת קיום שביתה חלקית

בקשת מעביד לקבוע שבמקום עבודה פלוני מקיימים עובדים או כמה מהם שביתה בלתי-מוגנת שאיננה הפסקת עבודה מלאה, ומי העובדים שאינם זכאים אלא לשכר חלקי בלבד, כאמור בסעיף 37ג(א) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, יחולו עליה, בשינויים המחוייבים, הוראות תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969.

@ 2. בקשה לקביעת שיעור שכר

בקשת מעביד או עובד לקביעת שיעור השכר החלקי המגיע לעובד לפי סעיף 37ג(א) לחוק האמור, יחולו עליה, בשינויים המחוייבים, תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשכ"ט-1969.

@ 3. קדימת החלטות

בית הדין לא ידון בבקשה לפי תקנה 2 הנוגעת לעובד פלוני לפני שהחליט בבקשה לפי תקנה 1 הנוגעת לאותו עובד.

@ 4. השם

לתקנות אלה ייקרא "תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בענין שביתה חלקית בלתי מוגנת), תשל"ז-1977".

<פרסום> כ"ו בטבת תשל"ז (16 בינואר 1977) <חתימות> חיים י' צדוק, שר המשפטים