מקור:צו זכות-יוצרים (אמנת ברן)

<שם> צו זכות-יוצרים (אמנת ברן), תשי"ג-1953

צו בדבר הגנת יצירות זרות לפי אמנת ברן[עריכה]

<הקדמה> בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לפקודת זכות-יוצרים, אני מורה לאמור:

@ 1. פירושים (תיקון: תשס"ג)

בצו זה -

- "אמנה" פירושו - [ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות];

((תרגום רשמי של האמנה [| פורסם באתר משרד המשפטים].))

- "ארץ-מוצא" פירושו - כמשמעותו [5(4) לאמנה];

- "ארץ-איגוד" פירושו - מדינה נכרית אשר האמנה חלה עליה.

((רשימת ארצות האיגוד [ומתעדכנת על ידי WIPO - הארגון העולמי לקניין רוחני].))

@ 2. יצירה שפורסמה

יצירה שפורסמה לראשונה בארץ-איגוד תהא מוגנת בישראל כאילו פורסמה לראשונה בישראל.

@ 3. יצירת יוצר מארץ איגוד (תיקון: תשס"ג)

יצירה שבעת חיבורה היה יוצרה אזרח של ארץ איגוד, או שמקום מגוריו הרגיל היה בארץ איגוד, תהא מוגנת בישראל, בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.

@ 3א. יצירת ראינוע, יצירת אדריכלות ויצירה שהוכללה במבנה (תיקון: תשס"ג)

יצירה מן המפורטות להלן תהא מוגנת בישראל, גם אם אין מתקיים בה האמור בסעיף 2 או 3:

(1) יצירת ראינוע אשר בעת חיבורה היה מרכז העסקים של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל בארץ איגוד;

(2) יצירת אדריכלות הניצבת בארץ איגוד, ויצירה אומנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר הממוקם בארץ איגוד.

@ 4. סייג (תיקון: תשמ"א, תשס"ג)

על אף האמור בסעיפים 2 עד 3א -

(1) תקופת ההגנה לגבי היצירות האמורות באותם סעיפים לא תעלה על זו הקבועה לגביהן בארץ מוצאן;

(2) מותר להעתיק בעתונות מאמרים על בעיות-שעה כלכליות, מדיניות או דתיות שנתפרסמו בכתב-עת או עתון היוצא לאור בארץ-איגוד, אם לא נשמרה זכות העתקתם במפורש ובלבד שיצויין מקורם בבירור.

@ 5. תחילת תוקף

תקפו של צו זה הוא מיום ו' בניסן תש"י (24 במרס 1950).

@ 6. השם

לצו זה ייקרא "צו זכות-יוצרים (אמנת-ברן), תשי"ג-1953".

<פרסום> י"ז באדר תשי"ג (4 במרס 1953) <חתימות> פנחס רוזן, שר המשפטים