מקור:צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תשי"ז)
<שם> צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי"ז-1957
צו בדבר קביעת שיעור הריבית המכסימלי[עריכה]
<מקור> ((ק"ת תשי"ז, 991|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי)|0681)), ((1724|תיקון|0721)); ((תשי"ח, 125|תיקון|0744)); ((תש"ל, 1261|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי)|2538)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק הריבית, תשי"ז-1957, לאחר התיעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:
((לפי סעיף 4(א) לצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש"ל–1970, צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי"ז-1957 - בטל; אולם על מילוות שניתנו לפני תחילתו של הצו החדש, יוסיף לחול הצו הקודם כאילו לא בוטל ולא יחול עליהם הצו החדש.))
@ 1. הגדרות (תיקון: תשי"ז)
- בצו זה - "מילווה", למעט -
- (1) מילווה שניתן במטבע חוץ ולקבלתו ולתנאיו ניתנה רשות מאת המפקח על מטבע חוץ לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941 (להלן - מילווה חוץ);
- (2) מילווה צמוד ערך כמשמעותו בסעיף 3 שניתן מתוך כספי מילווה חוץ, אם הרשות לקבלתו כאמור בפסקה (1), ניתנה בתנאי שהוא ישמש למתן המילווה האמור.
@ 1א. שיעור הריבית המכסימלי הכללי (תיקון: תשי"ז)
- שיעור הריבית המכסימלי למילוות הוא אחד עשר למאה לשנה, אם אין הוראה אחרת בצו זה.
@ 2. מילווה לחקלאות לתעשיה או למלאכה
- (א) שיעור הריבית המכסימלי למילווה שניתן לצרכי חקלאות, תעשיה או מלאכה או שניתן למפעלי חקלאות, תעשיה או מלאכה, הוא עשרה למאה לשנה.
- (ב) סעיף קטן (א) אינו חל על מילווה כאמור בו שניתן על ידי אגודה שיתופית לאשראי, כמשמעותה בחוק האגרות (אגודות שיתופיות לאשראי), תשט"ו-1955, ושההון העצמי שלה אינו עולה על 200,000 לירות.
- לענין סעיף קטן זה - "הון עצמי" - סך כל דמי החבר של חברי האגודה בתוספת סכום קרן המילואים של האגודה שלא הודעה (([צ"ל: שלא הועדה])) לכל מטרה.
@ 3. מילווה צמוד ערך (תיקון: תשי"ח)
- (א) בסעיף זה -
- (1) "מילווה צמוד-ערך" - מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי או למדד יוקר המחיה;
- (2) "הסכום הנוסף" - הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;
- (3) "מוסד בנקאי" - כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954.
- (ב) שיעור הריבית המכסימלי למילווה שהוא כולו צמוד-ערך יהיה -
- (1) אם הוא ניתן על ידי מוסד בנקאי - שבע ורבע למאה לשנה;
- (2) אם הוא ניתן על ידי מוסד בנקאי שהוכרז על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כבנק אפותיקאי - שבע וחצי למאה לשנה;
- (3) במקרים אחרים - ששה וחצי למאה לשנה.
- (ג) שיעור הריבית המכסימלי למילווה שחלק ממנו בלבד צמוד-ערך, הוא -
- (1) לחלק המילווה הצמוד - כאמור בסעיף קטן (ב);
- (2) לחלק המילווה הבלתי צמוד - שיעור הריבית המכסימלי החל על אותו מילווה לפי צו זה.
- (ד) מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה, אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן - החלק הנוסף), יראו כצמוד-ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה, שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.
@ 4. מילווה הדדי
- מילווה (להלן - המילווה הראשון) שלפי תנאיו גם המלווה מקבל סכום מסויים כמילווה לתקופה מסויימת מאת הלווה (להלן - המילווה השני) יוקטן שיעור הריבית המכסימלי החל על המילווה הראשון לפי צו זה בעד אותה תקופה בחלק יחסי מאותו שיעור, כיחס של סכום המילווה השני אל סכום המילווה הראשון.
@ 5. מילווה שבו הריבית משתלמת מראש
- מילווה שלפי תנאיו על הלווה לשלם ריבית בעד תקופה מסויימת מראש, דין הריבית ששולמה כאמור כדין מילווה שני כאמור בסעיף 4 שניתן לאותה תקופה.
@ 6. צבירת ריבית
- צבירת ריבית מותרת באחד ממקרים אלה:
- (1) הריבית נתרבתה תקופה של שלושה חדשים לפחות והיא לא שולמה במועד פרעונה,
- (2) סך כל הריבית יחד עם הריבית דריבית אינו עולה על סך כל הריבית לפי השיעור המכסימלי שנקבע בצו זה.
@ 7. תחולה
- צו זה יחול על מילוות שניתנו עד יום י' בניסן תשי"ח (31 במרס 1958).
@ 8. השם
- לצו זה ייקרא "צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי"ז-1957".
<פרסום> כ"ח באדר א' תשי"ז (1 במרס 1957) <חתימה> לוי אשכול שר האוצר